לקראת ישיבת המועצה: שאילתות על התחנה המרכזית והפרסום בבית אגד

ביום שני הקרוב (21.5.2012) בשעה 18:00, תתכנס מועצת העיר תל אביב יפו לישיבה במרכז עינב. אני הולכת לשאול את ראש העירייה חולדאי מה קורה עם המשך הפעלתה הלא חוקית של התחנה המרכזית "החדשה" ולמה הוא ממשיך לאשר את השילוט על בניין בית אגד אחרי שנים של שיפוצים מדומים:

  1. מידי יום עוברים בתחנה המרכזית עשרות אלפי אנשים. למרות זאת, היא פועלת מזה תקופה ארוכה ללא היתר בניה וללא רישוי עסקים. מכתב המפרט את הליקויים והבעיות הקשות נשלח אליך ב-7.2.12 וב-15.4.12 ונותר ללא מענה, לא ממך ולא מהייעוץ המשפטי של העירייה. מדוע ראש העירייה ממשיך להתעלם מהבעיה החברתית והסביבתית שהתחנה המרכזית גורמת לה ומדוע העירייה לא משתמשת בסמכותה ולא פועלת לפי ההסכם שנחתם עם חברת התחנה המרכזית ב-2001?

כפי שפורסם בעיתון הארץ ב-15.3.12, בבית אגד שנמצא בפינת הרחובות דרך בגין ומוזס, נערכים לכאורה שיפוצים משנת 2005. הפיגומים בצד המזרחי צרים מהתקנות ומהווים תפאורה בלבד, ואין שום התקדמות משמעותית בשיפוץ למרות השנים הרבות שחלפו. חוק הדרכים שילוט – 2009 קובע בסעיף 7 כי בתקופות שיפוץ מותרת התקנת שלט בצמוד לפיגומים לכל היותר למשך שנה והעירייה רשאית להאריך את תקופת השילוט בשנה נוספת, אם טרם הסתיימו עבודות הבניין. מדוע העירייה שבה ומעריכה את היתר השילוט למרות שברור כי מדובר בשיפוץ סרקשמטרתו העיקרית היא פרסום במקום בולט ורווחי לבעלי השלט על נתיבי איילון?

מתוך מיצג Q שנערך בבניין העירייה כחלק מספטיבל תלוי במקום

גם חברי בעיר לכולנו הכינו לראש העירייה שורה של שאילתות בענייניה הבוערים של העיר: תגבור מערך מוניות השירות בעיר, וויתור על דרישת שיפוי בתכנית הדולפינריום, התקנת מתקן גישה אלחוטי על ידי חברות סלולאריות, מצבם וזכויותיהם של עובדי הקבלן בעירייה, הקמת מאהלי מחאה, רווחי אגרות שילוט על בניינים ריקים, הפעלת רמזור בטיילת וחניית רכבים על נתיב האופניים בשנקין.

בנוסף, יעלה חברי לסיעה אהרון מדואל הצעה לסדר על ביטחון אישי בתל אביב יפו. להלן עיקריה:

בקטגוריה מרחב ציבורי, תחבורה | תגים , , , , , , , , , , , | להגיב

שקט, גוררים – עיריית תל אביב יפו גוררת אופניים

פקחי העירייה ממשיכים לפרוץ ולגרור אופניים באופן שאינו מניח את הדעת. במכתב ששלחתי לחולדאי לפני ימים אחדים (המובא במלואו בסוף הפוסט) גוללתי בין היתר את סיפורו של גרשון שביל שפקחי העירייה גררו שלושה זוגות אופניים שלו ושל משפחתו ודרשתי למצוא פתרונות הולמים להגדלת מספר חניות האופניים לצד יצירת נוהל סביר לגרירה והחזרה של אופניים לבעליהם.

במקום לטפל בבעיה האמיתית, המחסור בחניות האופניים, הפיקוח העירוני נשלח לטפל בסימפטום וגורר אופניים הקשורים למקומות "יצירתיים" שבעליהם מוצאים. מבקשת מידע שהגשתי למנכ"ל העירייה לפני כחודש עולה כי ב-2011 הוצבו 273 חניות אופניים בלבד. הצורך הוא כידוע אבי ההמצאה ועם יחס לא סביר בעליל של חניה אחת ל-120 זוגות אופניים וקצב התקנה של פחות מ-300 חניות לשנה, אין זה פלא שמתוערר צורך רב בהמצאה. לפי שמוליק קצ'לניק, מנהל אגף שפ"ע בעירייה, האגף ממשיך להתקין חניות אופניים נוספות. אולם נראה כי בקצב הנוכחי של התקנת חניות האופניים, אנו נשאר עם המחסור בתשתית לאורך תקופה ארוכה.

הרי אילו רק היו לנו חניות אופניים ליד הבית, סביר מאוד להניח שהיינו עושים בהם שימוש. רק הגיוני שעד שאגף שפ"ע יצמצם את הפער שבין מספר חניות האופניים לכמות האופניים בעיר, יורה חולדאי לאגף הפיקוח לשנות את המדיניות שלו ויפסיק לגרור אופניים שאינם מהווים הפרעה מהותית להולכי הרגל.

אתמול (16.5.2012) שודרה בתוכנית צינור לילה (ערוץ 10) כתבת תחקיר על הפריצות לאופניים שמבצעת עיריית תל אביב יפו. בכתבה מוצג בין היתר, ניסיון של תחקירן התוכנית, ניר זהבי, להגיע למחסן בו מאוכסנות האופניים שנגררו. לצפיה בכתבה העבירו לדקה: 1:49.

בקטגוריה מרחב ציבורי, תחבורה | תגים , , | להגיב

באביב הם ישובו חזרה – החזרתם של אופניים שנגררו ע"י הפיקוח העירוני

 ישנה אנחת רווחה השמורה למי שחזר לאיפה שהחנה את הרכב שלו, גילה שהוא לא שם, והבין שהוא רק נגרר ולא נגנב. ברגע הסיפור של התלונה במשטרה, ותהליכי הפרידה המנטאליים מהרכב מתחלפים בנסיעה לאחד מחניוני העירייה, תשלום קנס וקבלת הרכב חזרה תוך זמן קצר.

לדעתי, החוקים הנוגעים לגרירת רכב בתל אביב יפו הם הוגנים, והרכבים הנגררים נלקחים לרוב ממקומות שהחניה בהם מהווה הפרעה חמורה להולכי רגל ולתחבורה ציבורית. גם האופן המיידי בו ניתן להסדיר את הקנס מניח את הדעת. כאמור, תוך פחות משעה ניתן לקבל את הרכב חזרה.

בדומה לגרירת רכב, גם בגרירת אופניים יש קנס המגולם במחיר המנעול שנפרץ ומאלץ את בעלי האופניים לרכוש מנעול חלופי. אולם להבדיל מהמקובל ברכבים, אינך מקבלת דו"ח המפרט את הסיבות לגרירה ואילו הזמן שעליך להמתין עד לאיחוד המרגש הוא בין שבועיים לחודש!  זמן ההחזרה הממושך של אופניים עומד ביחס הפוך למידת הטרדה הציבורית שאופניים עשוים לגרום במרחב הציבורי בהשוואה לרכב.

כשגיא סלע פנה אלי בשבוע שעבר לאחר שהפיקוח העירוני גרר את אופניו ללא סיבה נראת לעין, ביררתי מדוע נדרש חודש להחזיר אופניים שנמצאות במחסן עירוני בתחום המוניציפאלי של תל אביב יפו. ההסבר הראשוני שקיבל גיא וקיבלתי גם אני מיחידת הפיקוח באזור מגוריו הייתה "נהלים", או במילים אחרות, "אלו הם הנהלים". בבירור נוסף שערכתי הבנתי כי הנוהל הוא שהאופניים נלקחים לאכסון מיחידת הפיקוח שמשטחה הם נגררו ומה שלוקח בין שבועיים לחודש הוא תיאום הזמן עם אדם מטעם הפיקוח שימתין לבעלי האופניים במחסן. תיאטרון האבסורד של עיריית תל אביב יפו בשעתו היפה.

כתבה שפרסם השבוע יואב מלכה בידיעות תל אביב מגוללת את הסיפור (לחצו להגדלה):

בקטגוריה מרחב ציבורי, סביבה, תחבורה | תגים , , , , , | 4 תגובות

שוק לוינסקי בדרך להיות מדרחוב בשישי

שוק לוינסקי הוא השוק השווה ביותר בסביבת מגורי. יש בו תבלינים טובים, וטחינה מצוינת, ולא פחות חשוב, אנשים שמכירים אותך בשמך ומברכים לשלום. שוק לוינסקי במתכונות הנוכחית הוא גם אחד המקומות עם הכי הרבה פוטנציאל לא ממומש. השוק משתרע בין קטע הרחוב שמתחיל במשביר ועד להצטלוותו עם רחוב העלייה. לאורך קטע רחוב זה של לוינסקי ישנן חניות רכבים משני הצדדים ונתיב תנועה. בימי שישי השוק מעלה הילוך ומגיעים אליו מבקרים רבים. החניות משני צידי הרחוב, יחד עם נתיב התנועה משאירים להולכי הרגל מדרכות צרות, לסוחרים מעט מאוד מקום להציג את מרכולתם ולכולם יחד הרבה צפירות של נהגים עצבניים שלא מבינים איך הם נקלעו לפקק הזה.

מדרכה ברחוב לוינסקי

הרעיון להפוך את השוק למדרחוב החל להתבשל עוד ב-2010 בקשר שקיים עמיתי לסיעה, אהרון מדואל, עם סוחרי השוק. לפני כשנה, יחד עם קבוצת סוחרים מהרחוב וכמה מתושבי האזור, יזמתי מהלך ברחוב לוינסקי במסגרתו קטע הרחוב בו מתקיים השוק יהפך למדרחוב וייסגר לתנועת כלי רכב בימי שישי.

 מקור ההשראה למהלך היה סגירת הטיימס סקוור בניו יורק לתנועת כלי רכב ב-2009. הרעיון פשוט, בלי הרבה עבודת תשתית, סוגרים את הרחוב כמו שהוא לתנועת כלי רכב ומאפשרים להולכי הרגל ליהנות מהמרחב שנפתח. עם חתך הרחוב הקיים בלוינסקי, שכיום מרביתו הוא חניות וכביש, מדובר ביותר מהכפלה של המרחב להולכי הרגל. אבל כמובן שהשינוי הוא לא רק כמותי, אלא בעיקר איכותי- יצירת מרחב בטוח, פתוח שמאפשר שוטטות נעימה.

 בדצמבר האחרון, אחרי שהחתמנו את סוחרי הרחוב בתמיכה במהלך ולאחר קבלת חוות דעת ממומחה תנועה באשר לסגירת הרחוב לכלי רכב בימי שישי, נפגשנו עם צוות תכנון דרום ויפו באגף התכנון עירייה. הצוות חשב גם כן כי מדובר בצעד חיובי, אבל הצביע על הצורך בספירות תנועה לבדיקת הפיכת קטע הרחוב בלוינסקי למדרחוב. ספירת התנועה התקבלה בראשית אפריל (2012) והצביעה על כך שהמהלך אפשרי.

 אילן ליאור מהארץ פרסם בשישי (4.5.2012) כתבה בה מתוארת היוזמה ותוצאות ספירות התנועה. בין היתר כותב ליאור:

בקטגוריה מרחב ציבורי, תחבורה | תגים , , , , , , | להגיב

השילוט הלא קדוש: אוטובוס, פרסומת ורוח – סיור על תחנות אוטובוס ופרסומות

ימי האביב הם הימים המושלמים לתחנות האוטובוס שהוצבו בשנים האחרונות בתל אביב וביפו. בתקופה הקצרה הזו של השנה, בה אין גשם או רוח והחום עדיין אינו מכה, התחנות מספקות את רגעיהן הטובים ביותר. השנה היו לנו לא מעט ימי חורף בהם נוסעי התחבורה הציבורית היו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים להגנה מפני הגשם והרוח, כי התחנות היפות לא הצליחו להגן מהגשם הניתך, מהרוח שהצליפה וגם לא מהמים שנצברו על הכביש וגרמו לכל מכונית חולפת להיות מקור למקלחת מי גשמים בלתי רצויה.

 תחנות האוטובוס הן חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני, לא רק לנוסעי התחבורה הציבורית, אלא גם עבור תושבים ומבקרים שעוברים על פניהן. ב-2008 עיריית תל אביב יפו הייתה הראשונה להפריטה את תחנות האוטובוס שבתחומה והחברה הזכיינית ג'י סי דקו הפכה אותן בראש ובראשונה למתקני פרסומת. ככאלו, ההגנה מפני גשם, רוח ושמש היא משנית וגם למידע של התחבורה הציבורית לא נותר די מקום.

תחנה שהפכה לשלט פרסומת. צילום: שרון צ'רניאק

ביום שישי, ה-4.5.2012 ב-13:00 אנחה סיור על תחנות אוטובוס ופרסומות יחד עם עו"ד נירית לוטן ושי גולומב. נתחיל ברוטשילד פינת נחמני ונתקדם לעבר סיום בתחנה המרכזית ("החדשה") דרך אלנבי.

נלך בין התחנות ובעקבות הפרסומות, השמש, הרוח והמידע. נדבר על מה שהיה, ומה שיש עכשיו ולא פחות חשוב, איך היינו רוצים לראות את התחנות לא רק כרהיט רחוב פרסומי, אלא כמקום שמהווה חלק בלתי נפרד מנסיעה נוחה בתחבורה הציבורית.

הסיור הוא חלק  מפסטיבל ג'יינס ווק של הליכות וסיורים בעיר, לזכרה של ג'יין ג'ייקובס, שיתקיים בשישי-שבת הקרובים (4-5.5.2012) בתל אביב, חיפה וירושלים.

בקטגוריה מרחב ציבורי, סביבה, תחבורה | תגים , , , , , , , | 2 תגובות

עד 120 – תשובת עיריית תל אביב יפו לפריצות לאופניים

ב-15 לאפריל שלחתי לרון חולדאי מכתב השואל מדוע העירייה פורצת לאופניים ובקשה להגדיל את מספר החניות של האופניים במקום להשקיע את הכסף באכיפה.

בתשובה שקיבלתי ממשנה למנכ"ל העירייה, רובי זלוף, בנושא נאמר כי אכן הפעולה היא מתקוף פרשנות נרחבת לחוק העזר "שמירת הסדר והניקיון". זלוף טען כי "האגף מפנה אופניים קשורים ממקומות אסורים (על פי שילוט), משטחים מגוננים, גינות, ערוגות, מתקנים המשמשים את הציבור (ספסלים ציבוריים וכיוצ"ב) כשהאופניים מהווים חסימת מדרכה להולכי רגל, עגלות נכים, עגלות ילדים וכו'." מתוך מקרים שהגיעו אלי, הן אלו שתוארו במכתבי לחלודאי והן נוספים, עולה כי האופניים לא הפריעו לתנועת הולכי הרגל וכמובן שלא היה כל שילוט שהורה על איסור קשירת האופניים.

עוד מציין זלוף כי "ברחבי העיר פזורים כ-1,200 מתקני קשירה לאופניים" וכי "העירייה תמשיך להשקיע בתשתיות התומכות ברכיבה על אופניים בעיר גם בשנים הבאות." מתוך הנתונים הללו אין אלא להגיע למסקנה כי דרושה השקעה נוספת במספר רב של חניות אופניים.

בקטגוריה מרחב ציבורי, תחבורה | תגים , , , , | תגובה אחת

פקחי עיריית תל אביב יפו פורצים לאופניים

רון חולדאי מתגאה בכך שהשימוש באופניים בתל אביב יפו גדל בשנים האחרונות. זוהי אכן סיבה לגאווה. אולם מלך התשתיות חולדאי, שהוא גם מלך החניות והחניונים, לא דואג לתשתית חניית אופניים שהולמת את קצב הגידול.

פקח מפרק מנעול אופניים, צילום: אילן שחורי 3.4.2012

בימים האחרונים הועלו לפייסבוק כמה וכמה דיווחים על פקחי עירייה שבאים ולוקחים אופניים, אחרי שהניחו שעות בודדות לפני כן אזהרה כתובה. מתוך הסיפורים הללו, עולה כי הפקחים עצמם לא יודעים מתוקף איזה חוק הם עובדים (או שאולי הונחו שלא לומר זאת). אולם מתוך תגובה של העירייה לתוכנית הבוקר של אורלי וגיא מפברואר 2011 עולה כי מדובר בפרשנות נרחבת מאוד של חוק העזר העירוני של שמירת הסדר והניקיון התש"ם- 1980. מכאן לא ברור אם זו יוזמה רדומה שחזרה לחיים, או שמה זו מדיניות קיימת שעד היום לא תועדה, ורוכבים רבים חשבו כי שוב הם נפלו למעשה גנבה.

בקטגוריה מרחב ציבורי, תחבורה | תגים , , , , | 4 תגובות

השפעתה של תחבורה ציבורית על כניסת נשים ערביות למעגל העבודה

החופש לנוע והאמצעים לעשות כן עומדים בבסיס הזכויות שלנו כאנשים. האפשרות לנוע מהווה את אחד מהאמצעים העיקריים שלנו להיחשף ולממש הזדמנויות חברתיות וכלכליות, אישיות וציבוריות.

במהלך השנה שעברה (2011) לקחתי חלק בתוכנית העמיתים של קורת מכון מילקן, במסגרתה ערכתי מחקר על מקומה של התחבורה הציבורית בכניסת נשים מהאוכלוסייה הערבית למעגל העבודה בארץ. המחקר מסתמך על 200 שאלונים שמילאו נשים ערביות מישובים שונים.

מתוך המחקר עולה כי תחבורה ציבורית היא תנאי חשוב להגברת הניידות של נשים והנגישות שלהן למימוש הזדמנויות עבודה, אולם אין היא תנאי מספיק. על מנת שיותר נשים ערביות יוכלו להיכנס למעגל העבודה, יש צורך בהתממשותם של תנאים נוספים כגון: פיתוח מקומות עבודה בישובים עצמם או בסמוך אליהם, חיזוק מערך מעונות היום, מערך להסבה מקצועית לעיסוקים איכותיים ומבוקשים, אכיפה של תנאי ההעסקה וכו'.

המלצתי העיקרית ממחקר זה היא להשקיע בפיתוח תעסוקה ביישובים הערבים ובסמוך להם על מנת להגביר את הנגישות של נשים למקומות עבודה פוטנציאליים. זאת תוך שיפור של התחבורה הציבורית אל מקומות העבודה והתאמת שעות פעילותם לשעות העבודה של נשים שנושאות בנטל הטיפול במשפחה ותוך מתן אמצעים משלמים להגברת הניידות של נשים, שאינם בהכרח התחבורה הציבורית "הקלאסית" כפי שאנו מכירות אותה.

בהמשך מובא תקציר המחקר. את התקציר בעברית או בערבית והמחקר המלא (בעברית) ניתן לקרוא באתר תוכנית העמיתים של קורת מכון מילקן.

בקטגוריה תחבורה | תגים , | תגובה אחת

השימוש החורג בחניון לוינסקי יקוצר

בהחלטת הוועדה לתכנון ובניה מיום 18.1.2012, בפרוטוקול 2012-0002, אושרה החלטה לגבי היתר שימוש חורג לחניון במגרש ששטחו 530 מ"ר ברחוב לוינסקי 126 (גוש 9036 חלקה 1). החניון פועל בשימוש חורג משנת 2000, והוועדה אישרה שימוש חורג ל-5 שנים נוספות עד 31.12.2017. היום (26.3.2012) התקבל פה אחד הערר שהגשתי בנושא במליאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה, והנושא ידון שוב בוועדה המקומית לתכנון ובניה תוך המלצת המליאה המקומית להקטנת תקופת ההיתר החורג וגינון החניון. להלן הדברים שהצגתי היום במליאת הוועדה המקומית.

אישור חורג לשימוש בשטחים כחניונים הוא שיטה קבועה ופסולה לדעתי, של העירייה לעודד כניסת רכבים פרטיים לעיר באופן זוחל וללא ראייה כוללת. בין השנים 2009 – 2011 אושרו בעיר 2909 מקומות חניה באישור חורג. לשם השוואה, בחניון ארלוזרוב ישנם 878 מקומות חניה. מ-2009 הכשירה הוועדה המקומית באמצעות שימושים חורגים שווה ערך של 3 ושליש חניוני ארלוזרוב.

אישור לשימוש חורג בחניון בלוינסקי 126 מוטעה אף יותר. מדובר באזור בו תחבורה ציבורית רבה. המגרש נמצא בין התחנה המרכזית עם שפע אוטובוסים עירוניים ובין עירוניים לבין רכבת ההגנה. אישור שימוש חורג נוסף של חניון באזור זה יהיה אישור מדיניות היוצאת נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה אשר הציעה להוריד את תקן החניה באזורים בהם פועלת מערכת תחבורה ציבורית ענפה. 

בקטגוריה סביבה, תחבורה | תגים , , , , , , , , , | 2 תגובות

תוכנית המתאר וערר: עתידה של תל אביב יפו עולה לדיון

ביום שני הקרוב, 26.3.2012, תתכנס מליאת הוועדה המקומית לדון בעתיד העיר, כלומר, בתוכנית המתאר שתקבע את אופייה של העיר עד שנת 2025.

לפני דיון זה, אציג ערר על החלטה שגויה בעיני לשימוש חורג של חניון ברחוב לוינסקי 126, הסמוך לתחנה המרכזית. מדובר בצעד נוסף לייבוש אזור נווה שאנן, שתושביו סובלים מתשתיות עירוניות מוזנחות ומפגעים סביבתיים וחברתיים המאפיינים את אזור התחנה המרכזית. הייבוש הזה כמובן פועל לנוחות היזמים שמחכים לרכוש נכסים באזור במחירי רצפה ולהתחיל בתהליכי הג'נטרפיקציה. כל זאת בזמן שהתוכנית בניין עיר (התב"ע, שמספרה 3277) שמטרתה להחיות את האזור, אושרה זה מכבר אך אינה מקודמת לשום מקום.

הדיון בערר ובתוכנית המתאר פתוחים לציבור ויתקיימו במרכז עינב (מעל גן העיר) משעה 15:30.

להלן בקשת הערר שנשלחה ב- 8.2.2012:

בקטגוריה מרחב ציבורי, סביבה, תחבורה | תגים , , , , , , , , | להגיב