כשלון ההסתדרות ועליית הארגונים הקטנים

פוסט שנכתב יחד עם שרון קטרון

 מה יעיד המאבק של ההסתדרות מול כח לעובדים על יחסי הכוחות בין ארגוני ייצוג העובדים? בכח לעובדים חושבים שאולי טוב שיש את ההסתדרות, אך שבמתכונתה הנוכחי, טוב שיש לה גם מתחרים

 אחד מהנכסים שירשה ישראל החדשה והמופרטת מישראל החברתית של ראשית ימיה הוא ההסתדרות. ההסתדרות כמארגנת ושומרת על זכויות עובדים היא נכס מההיסטוריה הקצרה שיש לשמר. אולם, במקביל לתהליך הגידול בפערים בין קבוצות אוכלוסיה שונות, התנתקה ההסתדרות ממחויבותה לכלל העובדים ואת עיקר דאגתה השקיעה בעובדים במקומות עבודה גדולים וחזקים, שמצדם סייעו לה לשמר את כוח השפעתה על מקבלי ההחלטות.

 כך מגיב מונופול

טוב שההסתדרות קיימת, מכיוון שבלעדיה עובדים רבים במדינת ישראל היו נרמסים. אולם ההסתדרות במתכונתה הנוכחית בעשרות השנים האחרונות יצרה כשל שוק חמור. בהיותה מונופול היא בחרה בצורה ברורה ויש יגידו אף בוטה, להזניח קבוצות נרחבות של עובדות ועובדים: עובדי קבלן לסוגיהם, עובדים זמניים, עובדים במקומות עבודה קטנים יותר או פחות, עובדים זרים והרשימה הולכת ומתארכת.

 כל מונופול חפץ חיים היה מתנער משאננות של שנים, מפשיל שרוולים והולך לאגד קבוצות רבות שהתדפקו על דלתותיו. אך ההסתדרות, נותרה שאננה. כענק המרחיק מעליו זבובים טורדניים של התארגנויות עובדים צעירות ואמיצות, היא הניפה את ידה באיום מידי פעם, אולם הענק נותר לשכב בגנו, להגן על ועדי העובדים החזקים במשק ולהזניח את זכויותיהם של עובדים רבים לחסדיו הלא רחומים של השוק החופשי.

 בארבע השנים האחרונות הייתה לנו הזכות להיות חלק מהתארגנות עובדים של כוח לעובדים בקרב סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה. בניגוד לסגלים באוניברסיטאות האחרות בישראל, הצליחה הנהלת האוניברסיטה הפתוחה למנוע התארגנות עובדים במשך למעלה מ-30 שנות קיומה. בנסיונות הספורים להתארגנות עובדים במהלך השנים, כשלה ההסתדרות פעם אחר פעם,

 הענק ההסתדרותי התעורר בגנו, והבין כי מה שהיה עד כה זבוב טורדני, הפך להיות שחקן משמעותי במציאות יחסי העבודה באוניברסיטה הפתוחה ובישראל. או אז הוא נעמד על רגליו, נפנף בידיו ולא בחל בשום מהלך כדי לנסות ולעצור את המציאות שהבטיחה את שיפור זכויות של כ-1,200 עובדים. יש מי שיאמר – אלה כללי המשחק בשוק תחרותי.

 כך מגיב מונופול לכניסתו המאיימת של שחקן חדש ובתחרות כזו כל האמצעים כשרים. אך ההסתדרות איננה גוף מסחרי, אלא מוסד חברתי חשוב המייחס לעצמו ממלכתית ומחויבות לציבור העובדים בישראל. הניסיון להקים וועד חלופי באוניברסיטה הפתוחה ערב חתימה על הסכם קיבוצי היסטורי לאחר שנתיים של משא ומתן איננה מהלך המייצג את טובת העובדים.

 מי קובע כללים הוגנים?

לפני שבוע דחה בית הדין הארצי על הסף את כל טענות ההסתדרות. בית הדין הכיר בכוח לעובדים כארגון היציג. בית הדין הצביע על הצורך בקביעת כללים "הוגנים" לתחרות בין ארגוני עובדים ומקרה האוניברסיטה הפתוחה מלמד אכן עד כמה חשוב כי ההתמודדות מול ארגונים חדשים לא תעשה על גבם של העובדים.

 יש לקוות גם כי ההסתדרות כעת תפשיל סוף סוף שרוולים ותמלא את חובתה להגנת עובדים, תגיע למקומות מרוחקים, קטנים וגדולים, עם עובדים שזכויותיהם נרמסות ותפעיל את כוחה כדי לשפר באמת את תנאי עבודתם. לצערי, במציאות הישראלית המתקטבת, יש מקום לכמה ארגונים לאיגוד והטבת זכויות עובדים.

 *שרון קטרון היא יו"ר ועד האוניברסיטה הפתוחה בכוח לעובדים, שרון מלכי לקחה חלק פעיל במו"מ ובוועד העובדים.

פורסם לראשונה בוואלה! עסקים

פורסם בקטגוריה דברים שעשיתי בעירייה, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה