כלכלת הבחירות החלה – חניות גבירותי, חניות

נראה כי בימים אלו חולדאי מתחיל להיערך לבחירות הבאות הצפויות בסוף שנת 2013. אחת מהסנוניות הראשונות הנה תוכנית באתי, ראיתי, חניתי! עיקריה:

1. הנחה של 75% ב-62 חניוני אחוזות חוף (במקום 50%); 2. הגדלת כמות חניוני 'קרוב לבית' – הוספה של 24 חניונים להסדר עם 5000 מקומות חניה; 3. הוספת 3 חניוני לילה לתושבי האזור (בחניון התרבות, חניון א"י ובחניון מדעי החברה). כמו כן, ראש העירייה ינסה להעביר במועצה ובמשרדי הפנים והתחבורה החלטה לפיה תושבי תל אביב יפו יוכלו לחנות בכל העיר בכחול לבן ללא תלות באזור מגוריהם.

למעשה, התוכנית הזו, אינה בגדר חדשות מכיוון שרון חולדאי ממשיך בעידוד הרכב הפרטי לצד הזנחת קידום התחבורה הציבורית במשך 13 שנות כהונתו כראש עירייה.

בכתבה שכתב אילן ליאור בעיתון הארץ ב-1.2.2012, "החנייה בתל אביב תוזל לתושבים ותתייקר למבקרים",  ופורסמה במהדורה המודפסת, הגבתי בנושא:

"חולדאי חושב שהדרך הטובה ביותר להגיע ללב התושבים זה לתת להם חניה מוזלת במקום להשקיע בפתרונות תחבורה ציבורית איכותיים. אדם שנמצא 13 שנים בראש רשות מקומית לא יכול להגיד 'אין תחבורה ציבורית'. הוא לכל היותר יכול לשאול 'מה אני לא עשיתי כדי שתהיה תחבורה ציבורית'. ב-13 השנים האחרונות חולדאי רק מעודד שימוש ברכב פרטי באמצעות הקצאת חניונים ובניית כבישים. אם הוא באמת היה מקדם במקביל כל אותן שנים תחבורה ציבורית איכותית בעיר, ההשקעה בתשתית לרכב פרטי הייתה מתייתרת והיינו מרוויחים יותר מרחב ציבורי ופחות זיהום אוויר".

ב'טיים אאוט' (מהדורת ה-2.2.012 עמוד 22) הצבעתי על המסגור הבעייתי של היוזמה: "השאלה היא שאלת התנועה בעיר ומה העלויות החברתיות והסביבתיות של זה. התשובה לעלויות הכי קטנות זו תחבורה ציבורית. זה דבר שחולדאי לא משקיע בו כבר 13 שנה, הוא רק שם עוד פלסטרים על הפצע המדמם שהוא בעיית התנועה בתל אביב. זה לא באמת פותר את הבעיה אלא רק נותן סוכריות שמסיחות את הדעת ומביאות עוד רכבים שיגדילו את הגודש ואת זיהום האוויר."

הנושא כבר מקודם במלוא המרץ על ידי הנהלת העירייה. בוועדת הכספים האחרונה שנערכה ביום חמישי, 2.2.2012, ובה אני חברה, עלה לסדר היום הסעיף: "חוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו) (תיקון), התשע"ב – 2012" כהקדמה להבאתו להחלטת מועצת העיר בישיבתה הקרובה ב-20.2.2012. עיקר ההחלטה הוא תיקון בסעיף 4 לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983 אליו יתווסף תת סעיף לסעיף א לחוק העזר (א1) לפיו: "נקבע אזור חניה או חלק ממנו כמקום חניה מוסדר, יהיו רשאים מי שגרים בעיר להחנות את רכבם במקום שנקבע כמקום חניה מוסדר שאינו באזור מגוריהם ללא תשלום אגרה ומבלי להשתמש בכרטיסי חניה או במדחן, אם הרשות האמורה סומנה בתמרור". ובקיצור, שכל תושבי העיר יוכלו לחנות בכל מקום בעיר.

יואב לרמן מצביע על הבעייתיות בפתיחת אזורי החניה ואומר בין היתר: "הדבר האירוני באמת הוא שלא מעט מקרב התושבים שיידפקו מהמהלך (בעיקר במרכז העיר) אשכרה חושבים שהמהלך של איחוד אזורי החנייה בעיר יעשה להם טוב. … עם המצוקה הגדלה של החנייה בחינם לאורך שעות רבות יותר ביום, יתגבר התמריץ להכשיר עוד חניונים, לבנות עוד מחלפים ולהשקיע עוד מיליונים טובים רבים במכוניות במקום באנשים. במקום צמצום אזורי חנייה וגביית אגרה עבור תו אזורי ומהלכים אחרים שיצמצמו את זמני חיפוש החנייה, העירייה מתנהגת כאילו השטח העירוני לחנייה הוא בלתי-מוגבל. התוצאה תהיה מחסור גדול יותר בחנייה חינמית כמובן."

עלותו של המהלך עדיין לא ידועה. לפי הערכות שפורסמו ב'הארץ' מדובר בהפסד הכנסות של 35 מליון ₪ לערך, לפי הערכות שפורסמו ב'טיים אאוט' מדובר בכ-15 מיליון ₪ ואילו כששאלתי את חולדאי בוועדת הכספים מהן עלויות התוכנית (הרי הוא הביא את הנושא לאישור וועדת הכספים) הוא אמר לי שהוא לא יודע, ואולי אפילו העירייה תרוויח מהמהלך. זוהי עמדה עם בעייתיות כפולה, האחת מפני שמקודמת תוכנית שעלויותיה לא ידועות כלל והשניה כי חלק חשוב מהעלויות החיצוניות השליליות של אובדן זמן בחיפוש חניה ממושך יותר בחלקים נרחבים של מרכז העיר, יחד עם הזיהום הכרוך בכך כלל לא נמדדו.

מהטעמים האמורים, אני התנגדתי להעברת חוק העזר, אך נתונים אלו לא הפריעו לחברי הוועדה לתמוך בהצעה ואני הייתי בעמדת מיעוט מול: ראש העירייה- רון חולדאי, סגן ראש העירייה- אסף זמיר, חבר המועצה- דן להט, חבר המועצה- מאיר מוזס וחבר המועצה בנימין בביוף. חברי הוועדה הנוספים, סגן ראש העירייה- נפתלי לוברט וחברת המועצה- תמי זנדברג, לא טרחו להגיע ולהשפיע.

תל אביב יפו משקיעה בשנים האחרונות מאמצים רבים להפוך לעיר עולם. היא הקימה מנהלת מיוחדת לנושא ומעבירה אליה מיליונים בשנת 2012. אולם בתל אביב יפו של חולדאי סיסמאות לחוד ומעשים לחוד. כך אנו עומדים לאמץ מדיניות חניה שהייתה אופיינית לערים גדולות במאה ה-20 בעוד בערים רבות באירופה כבר הבינו שהגדלת היצע חניה היא הבעיה ולא הפתרון ופועלים כיום לצמצום מקומות החניה הקיימים והמתוכננים. דנה הרמן מספרת בכתבה שהתפרסמה ב'הארץ' בנושא כי: "לאחר שלונדון, שטוקהולם וכמה ערים נוספות באירופה הצליחו לגבות היטלים על נהיגה בשעות העומס, הן מתחילות כעת לפעול להגבלת מקומות החניה. כך למשל, אמסטרדם ושטרסבורג מגבילות משמעותית את מספר החניות בשכונות חדשות, והן קובעות אותו בהתאם למרחק שאותו צריך התושב ללכת לתחנת אוטובוס או לרכבת החשמלית."

תל אביב יפו כאמור מובלת בכלכלת בחירות לעבר בעיות תנועה וגודש שילכו ויחמירו. זאת על חשבון הזמן שנחפש חניה, על חשבון המרחב הציבורי שיתכסה במכוניות, על חשבון קידום תחבורה ציבורית איכותית ועל חשבון הבריאות שלנו, כשכולנו נשאף עוד זיהום אוויר.

פורסם בקטגוריה דברים שעשיתי בעירייה, תחבורה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

9 תגובות על כלכלת הבחירות החלה – חניות גבירותי, חניות

  1. מאת אוהד ק‏:

    סקירה מקיפה.
    מה שמדכא הוא לשמוע את התגובה הציבורית והתקשורתית האוהדת ונטולת הביקורת למהלכים פופוליסטים מסוג זה. ההבנה שחנייה חינם עולה ביותר לא חילחלה אפילו לכתבי התחבורה. יש עוד הרבה עבודת שטח לעשות.

  2. פינגבאק: קומוניזם למכוניות והגדלת אי-השוויון לבני האדם – ההצבעה מחר | עוד בלוג תל-אביבי

  3. מאת איל מורג‏:

    נכתב לפני עשור אבל עדיין אקטואלי
    השורה התחתונה הטבות לבעלי רכב יגרמו לכך שיהיו יותר בעלי רכב לכן פחות חניה.

    על היחס לזר ובעית החניה בתל אביב
    מבוסס על תצפיות ניסיון אישי והכרות אם דיירי הרחוב

    מאז ומעולם הייתה בחברה האנושית נטייה להאשים את האחר בצרות שלנו. הזרים הם אלו שלוקחים לנו את העבודה ואת החניה. מעל דפי העיתון מופיע פתרון חדש לבעיות החניה בואו לא ניתן לזר המרושע מרמת גן לגזול לנו את החניה שלנו. החניה שלנו או שלי, שלי ורק שלי כאם החניה שלנו ז"א של כל תושבי תל אביב הרי גם לחייה שגרה ממולי יש חלק ברחוב למרות שאין לה רכב והיא עוד עלולה לדרוש את חלקה ע"י מתן האפשרות לבנה שנולד בת"א (אבל עבר לצד האחר) לבקרה במכוניתו ללא תשלום קנס על בקור אצל אימא. ואם ניקח לדוגמה את דני נניח שדני המוזיקאי אינו בעל רכב אבל מידי פעם הוא מארגן לו סיבוב הופעות ובערב הוא חוזר לדירתו ברחובנו הקט ולצורך העניין יכול הוא לשאול את האוטו של הוריו אבל הוריו גרים בראשון-לציון. אבל בואו ונעזוב את ההגיגים הסוציליסטים שאבד אליהם הקלח ונתייחס רק לתל אביבים האמיתיים ז"א אלו שיש להם רכב.
    אם נזרוק את הזרים האם יבוא לרכבנו גואל? לא ולא! כאשר יוצא לי לפעמים לחזור לרחובי הקט לפנות בוקר איני מוצא כלל מקום חניה ברחוב וזאת בשעה ששודדי החניה הליליים כבר עזבו וגזלני היום טרם הגיעו. ולעומת זאת בשעות הבוקר המאוחרות אני מוצא לעתים קרובות מקום חניה ממש ברחוב . תצפית זאת מביאה אותנו למסקנה המרה לא הזרים גורמים לכך שאין חניה אלה אנחנו ורכבנו גורמים לכך שאין חניה. פעם בג'ורג' אליוט היה אוטומוביל אחד. היום למכוניות אין מספיק מקום.(דבר הנובע ממספר הדירות לעומת מספר החניות ברחוב.)
    האם כדי בכל זאת לסלק את הזרים מחניתנו אולי לפחות נקל על הבעיה? לא ולא כי סביר שהתוצאה תהיה רק שדני וכמה אנשים נוספים שמידי פעם צריכים ויכולים להשיג רכב יגיעו למסקנה שעדיף כבר לקנות רכב כי הרי אינם יכולים עוד להשתמש ברכב ההורים ואו רכב שכור ואו לקחת את הטנדר של החברה המשק וכו,… (גם החברים לא ירצו לבוא אחרי דו'ח חניה אחד) ולכן ויהיה יותר חשוב לאנשים לקנות אוטו שיתפוס לו מקום נוסף ברחוב. (ויתכן שגם כמה עו"דים יעבירו את כתובתם לת"א).

    מסקנות
    כל מתן יתרון מוחלט לבעלי הרכב בת"א יפגע בתושבים בחסרי הרכב, יגרום לכך שכדי ונחוץ יהיה להיות בעל רכב בת"א ולכן יהיו יותר בעלי רכב בת"א. ויהיה יותר קשה למצוא חניה!!
    לכן מדיניות התחבורה צריכה לעודד אנשים לוותר על רכבם ולא לעודד אותם לקנות רכב!
    מה ניתן לעשות? לתת יתרונות לאילו שאינם בעלי רכב לבדוק למה אנשים ממש צריכים את האוטו ולנסות לענות על אותם הצרכים כמו: למשל להגיע ממקום למקום בשבת, לקחת דברים כבדים, לחזור לת"א אחרי 1:00 בלילה מירושלים.
    פתרונות:
    יותר מוניות, יותר קווים של מונית שרות למשל לכפר סבא וליצור מצב שיאפשר לחזור מירושלים באחת בלילה, שבילי אופנים, מתקנים לנעילת אופניים, השכרת רכב 24 שעות ביממה, תחבורה ציבורית בשבת מידע 24 שעות ביממה על תחבורה ציבורית מערכת הסעה המונית שיפור התנאים להולכי הרגל (למשל לא נעים לעמוד שלוש פעמים מל רמזור אדום במעבר צומת אחת ) וכל אמצעי שייתן יתרון למי שאין לו רכב. אפשרות נוספת שיש לשקול היא מתן תו חניה נייד למי שאין לא רכב תו שבאמצעות הגבלה על זמני חניה ואו שימוש בזיהוי אלקטרוני (למשל באמצעים שמתוכננים לכביש חוצה ישראל) ימנע שימוש מופרז לרעה בתו (לכל שיטה כולל הנוכחית יהיו אלה שינצלו אותה).
    הערות:
    1. אם מטרת העיריה היא להקשות על תושבי ערים אחרות לבוא עם רכבם הפרטי לעיר ניתן לבצע זאת גם ע"י הקטנת מספר המסלולים שמובילים לעיר.כמו למשל בברלין

    2. יש מקום לתת יתרון מוגבל כפי שנעשה עד לאחרונה בחניה לתושבי תל אביב אבל ישום שנותן יתרון מוחלט לבעלי רכב יצור רק קשיים.

    3. אמנם לא ממש קשור להוסיף ברחובות מסחריים מספר חניות לזמן קצר למשל 20-15 דקות בלבד באמצעות מדחן הדבר יעזור לכול הספקים שחונים בחניה כפולה, ולכול מי שקנה רהיט או טלוויזיה אפשר לעשות במקום שימוש נוסף כחניה לנכים.

    נספח הערות בנושא תו חניה נייד
    התוו מיועד למי שאין לא רכב על מנת שיוכל להשתמש ברכב מזדמן למשל ברכב ההורים ואו רכב שכור ואו לקחת את הטנדר של הקיבוץ החברה או החברה או על מנת להקל על ביקור הבן נכד חברים .
    הבעיה ניצול לרעה
    פתרונות
    1. במצב הנוכחי תו שיאפשר חניה על מקומות מסומנים בלבן משעה 23:00 עד 18:00 (לא צמוד לפאבים פופולריים) ועל מקומות מסומנים בכחול לבן עד 10:00. יקל על אנשים שגרים בתל אביב ויהיה בעל ערך שולי בלבד למי שגר מחוץ לתל אביב.
    2. תו אלקטרוני (למשל באמצעים שמתוכננים לכביש חוצה ישראל) מכשיר (טרנספונדר) שבתגובה לקריאה ממכשיר קורא משדר המכשיר קוד זיהוי. הדבר מאפשר לברר היכן השתמשו בתו כמה ימים באיזה שעות לגלות חשד סביר לשימוש ע"י אדם אחר ( למשל אם התושב גר בפיירברג וחונה בדרך כלל בשנקין ליד הגינה ) להגביל את מספר ימי השימוש בשנה ועוד. ניתן לשלב את הקורא במכשיר GPS ובמחשב להרכיב ערכה כזאת על מספר קטנועים ולקבל את כל הנתונים כולל רשימת חשודים בלחיצת כפתור יתכן שניתן גם להציב קוראים גם על הכניסות לעיר ולקבל אימות נוסף לחשדות לניצול לרעה.
    3. כרטיס חניה יומי אבל כל תושב יכול לקבל רק 60-30 ימים בשנה.
    וכמובן התו יינתן רק לדירה או משפחה שאין להם תו חניה לרכב.

    נ.ב. לתל אביב דרושה מערכת הסעה המונית

  4. פינגבאק: תחבורה ציבורית בשבת בתל אביב יפו – הקריצה של חולדאי | שרון מלכי

  5. פינגבאק: פקחי עיריית תל אביב יפו פורצים לאופניים | שרון מלכי

  6. פינגבאק: עד 120 – תשובת עיריית תל אביב יפו לפריצות לאופניים | שרון מלכי

  7. פינגבאק: גרירות האופניים של עיריית תל אביב יפו הוקפאו | שרון מלכי

  8. פינגבאק: התבשיל שהוקדח – תחבורה בתל אביב יפו | שרון מלכי

כתיבת תגובה