חייבות עוד כוח לעובדות

בחורף 2008 כוח לעובדים נתן לי את ההזדמנות לומר שנמאס לי להיות עובדת קבלן של האוניברסיטה הפתוחה. כבר הרבה לפני זה נמאס לי מהתנאים בהם בין היתר פוטרתי מידי סמסטר, אבל רק כשהאפשרות למאבק משותף עלתה על הפרק, מצאתי את האומץ לצאת ולהיאבק על זכויותיי.

כוח לעובדים נתן את האומץ הזה לנשים רבות, שבמשך שנים המעסיקים וההסתדרות לא ראו אותן ממטר, הן עבדו בעבודות ששכרן נמוך ובמקומות קטנים, בקיצור- הרחק מכוח מאורגן.

זה לא מקרה שהרוב בכוח לעובדים הן עובדות. אנחנו עדיין מרוויחות פחות, עובדות בעבודות ששכרן לא תמיד בצידן וסובלות מאי יציבות תעסוקתית. מסתבר שיחד יש לנו לא רק אומץ, אלא גם את הכוח לעשות שינוי.

שינוי בתנאי העבודה שלנו, בזכויות הסוציאליות שלנו, בזכות שלנו להרגיש בטוחות במקום העבודה שלנו.

 בשנה האחרונה הייתה לי את הזכות לפעול יחד עם קבוצת נשים מעוררת השראה, להקמת הנציבות הנציבות לטיפול בהטרדות מיניות בכוח לעובדים. זיהינו שלנשים רבות אין גב ארגוני לפנות אליו במקרה של הטרדה או תקיפה מינית במקום העבודה. יחד עם מרכז לנפגעות תקיפה מינית הכשרנו נציגות ממקומות עבודה שונים ואנו נמצאות שם בשביל כל חברה שהוטרדה או הותקפה.

כוח לעובדים הוא ארגון שבניגוד למה שהכרנו בעבודה המאורגנת עד להקמתו, מאפשר לעובדות לקחת אחריות על גורלן, הן מחליטות מתי לצאת לשביתה ומתי לחזור ממנה, הן אלו המנהלות את המו"מ. כוח לעובדים הוא ארגון עם רוב נשי שלפחות חצי מההנהגה שלו הן נשים. כוח לעובדים הוא מקום בו נשים שלא נפגשות בשום מצב אחר נאבקות זו לצד זו על בסיס יומיומי. במציאות הנוכחית בארץ, אלו הן עדיין תופעות נדירות יחסית. אבל אני מאמינה שזו יכולה להיות המציאות.

שינוי מעמדן של נשים בחברה לא יוכל להיות מושג ללא שינוי מעמדן בשוק העבודה. שינוי זה עובר דרך התארגנות עובדות שנוטלות את גורלן בידיהן ועושות תמורה ובאמצעות מאבקים משותפים אנחנו בדרך הנכונה.

הדברים נאמרו בצעדה נאבקות יחד לשלום, שיוויון וצדק חברתי שנערכה אתמול (8.3.2012).

עוד על הנציבות אפשר לקרוא בראיון שקיימתי לקראת יום האישה ופורסם באתר כוח לעובדים.

פורסם בקטגוריה דברים שעשיתי בעירייה, מרחב ציבורי, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה