שיפוץ לנצח – שילוט לנצח: על הפיכתו של בית אגד לשלט פרסומות

בית אגד הוא נכס הממוקם באזור מבוקש ביותר הפונה אל נתיבי איילון. נועם דביר מתאר את הייחודיות האדריכלית של בית אגד שכיום, בין שלטי הפרסומת קשה לראותה: "החיפוי של הבניין בלוחות גרנוליט היה ונותר לא שגרתי באדריכלות הישראלית, אולי בגלל האופי הכבד ואולי אף המדכא שהם משרים על הבניין. את החזית הראשית מעטר פסל מתכת מרשים בגובה ארבע קומות של האמן משה שטרנשוס, שהיה מיודד עם הזוג נדלר [אדריכלי הבניין ש.מ.]. זאת דוגמה מובהקת לניסיון של אדריכלים ישראלים בשנות ה-50 וה-60 לשלב אמנות ואדריכלות לכדי יצירה מלוכדת אחת."

 לאחרונה, הגיעו אלי מסמכים המצביעים על כך שנצב"א, חברת האחזקות של אגד, עושה שימוש בעייתי ביותר בנכס שברשותה. באישור עיריית תל אביב יפו, נצב"א טוענת שהיא משפצת את חזית הבניין, בעוד בפועל היא מנצלת את ההיתר לתליית פרסומות על בניין "שבשיפוץ" משנת 2005.

הסיפור המלא נחשף בכתבה מאת אילן ליאור (הארץ, 15.3.2012) בה מסופר בין היתר מי מרוויח מה וכמה: "בית אגד קיבל לראשונה היתר כזה לפני קרוב לשבע שנים. מאז ועד היום, לסירוגין, מתנוססים עליו שלטי הפרסומת, המתחלפים בתדירות גבוהה יחסית. מחיר הפרסום לחודש נע בין 350 ל-400 אלף שקלים. בשנה מסתכמות ההכנסות מהפרסום על בית אגד בארבעה עד חמישה מיליון שקלים. את ההכנסות האלה חולקות חברת הפרסום אדרי מדיה גרופ, בעלת הנכס חברת נצבא החזקות, ועיריית תל אביב, המשלשלת לקופתה מדי חודש אגרת שילוט בסך 125 אלף שקלים."

 כך, במקום ששיפוץ הבניין יסתיים בזמן סביר, השיפוץ לכאורה נמשך ונמשך. נצב"א, חברות הפרסום ועיריית תל אביב יפו ממשיכות לגרוף רווחים מפרסומות על חשבון הצפת המרחב הציבורי. בעוד נצב"א ואדרי מדיה גרופ הן חברות פרטיות שמחויבויותיהן מסתכמות לבעליהן, לא ברור עבור מה עיריית תל אביב יפו ממשיכה בעצימת העין והעמדת הפנים שהשיפוץ שבגינו ניתן היתר השילוט מתקדם לאנשהו. האם חצי מיליון השקלים אותם העירייה גורפת לכיסה מידי שנה הם סיבה טובה מספיק כדי להמשיך ולהזניח אזור ולהמשיך ולזהם את המרחב הציבורי בפרסומות? וזה עוד לפני שדיברנו על הסכנה הטמונה בהצבת פרסומות בכבישים סואנים כאיילון.

בכתבה שפורסמה בהארץ ביקרתי את התנהלות העירייה: "עיריית תל אביב עוצמת עין ונותנת במה נרחבת לחברות מסחריות להשתלט על המרחב הציבורי. היתרים ניתנו בלי להתחשב באף אינטרס חוץ מהאינטרס המסחרי, למרות שהיה ברור שהשיפוץ לכאורה לא מתקדם לשום מקום. בעוד העירייה נותנת יד לפרסום כשר אבל מסריח, באמתלות שווא, היא רודפת אחרי אנשים פרטיים ואומנים אשר מפרסמים את מרכולתם הצנועה והופעותיהם כאילו היו אחרוני העבריינים. לצערי, מקרה זה אינו חד פעמי אלא מדיניות החוזרת על עצמה בתחומים נוספים בהם האינטרס המסחרי גובר על האינטרס הציבורי".

ומה אומרים בעירייה על שנים של היתרים לשיפוץ שלא מתקדם? הם לא יכולים לבדוק, כי משרד הביטחון לא מרשה להם ונצב"א הגיבה בתקיפות לבקשה להסיר את השילוט. ליאור מספר כי: "בנובמבר 2009 אישרה העירייה את הבקשה [לחידוש היתר שילוט על בית אגד ש.מ.] והעניקה לנצבא היתר בנייה לשלוש שנים, המחייב אותה לשפץ את כל ארבע חזיתות הבניין. בינואר 2010 צירפה אליו העירייה גם היתר שילוט, שיש צורך לחדשו מדי שנה. כעבור כמה חודשים, בעקבות תלונות של תושבים, ביקשה העירייה לבדוק אם אכן מתבצעות עבודות, או שמא היתר הבנייה נועד לאפשר את הצבת שלטי הפרסומת. העירייה ציינה כי אין ביכולתה לפקח על העבודות משום שמשרד הביטחון, המשתמש בבניין, אינו מאפשר לאנשיה להיכנס למתחם. במאי 2011 מנהלת מחלקת השילוט בעירייה, מיכל אלטרסקי, אף שלחה מכתב אזהרה לחברת נצבא וביקשה לבטל את היתר הבנייה ועמו את היתר השילוט, אך העירייה נסוגה בעקבות תגובה תקיפה של נצבא, באמצעות עו"ד גדיאל בלושטיין."

המוטיבציה הנמוכה של העירייה לטפל בנושא מחד, וקצירת הרווחים מאידך, תוך הצפת המרחב הציבורי בפרסומות אינה ייחודית למקרה זה. למשל, בינואר האחרון פורסמה בזמן תל אביב כתבה על הפרסום החורג בתחנות האוטובוס שם נוחות ההמתנה של הנוסעים והגנתם מפני שמש, רוח וגשם הופקרה לטובת שטחי פרסום וחריגות מהן שנאכפות ביד רכה וסלחנית אם בכלל.

כאמור, מדובר במדיניות תומכת פרסומות במרחב הציבורי ותחנות האוטובוס אינן לבד. אירועים עירוניים רבים מידי הפכו לפרסומות לחברות מסחריות, כמו מירוץ הלילה של נייק, מרתון ג'ילט תל אביב, צביעת פארק הירקון בסגול סלקום, או צביעת שדרות רוטשילד בכתום של חברת אורנג'.

פורסם בקטגוריה דברים שעשיתי בעירייה, מרחב ציבורי, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על שיפוץ לנצח – שילוט לנצח: על הפיכתו של בית אגד לשלט פרסומות

  1. מאת שילוט‏:

    אין כל רע בפרסום כל העוד הבניין עומד לשיפוצים. בלי שיפוץ זה משאיר טעם רע בפה

  2. מאת שרון מלכי‏:

    הטעם הרע בבית אגד שהוא אינו בשיפוץ, אלא הפיגומים הם כנראה רק קומבינה לפרסומת.

  3. פינגבאק: שאילתות על התחנה המרכזית ושילוט לא חוקי על בית אגד | שרון מלכי

כתיבת תגובה