התבשיל שהוקדח – תחבורה בתל אביב יפו

מכירים את הטעם הנורא של תבשיל שהוקדח במלח? אפשר תמיד לנסות ולהוסיף לו תוספות ניטרליות כאורז או יוגורט, אבל לרוב אלו יהיו רק תוספות והתבשיל המוקדח יזעק את עצמו בין השיניים.

התחבורה בתל אביב יפו משולה לתבשיל שהוקדח. פקוקה, מזהמת וזוללת זמן. פתרונות התחבורה החלופיים שעיריית תל אביב יפו מנסה לקדם לאחרונה כדוגמת התל אופן והרכב החשמלי הם מז'אנר האורז והיוגורט- תוספות מבורכות שיכולות להקל במעט על ההתמודדות עם גודש התנועה והזיהום.

14 שנה היו לרון חולדאי לרקוח תבשיל חדש– תנועה עירונית המבוססת על מערכות הסעת המונים. במקום זאת, הוא ניסה להוסיף חומרי טעם וריח בצורת חניונים, דו"חות, גרירות והטבות חניה. לקראת תום כהונתו הנוכחית (ואני מקווה שגם האחרונה) הוא הבין כי התבשיל הלא מוצלח מלפני 14 שנים, הלך והעלה עובש בדמות פקקים הולכים וגדלים, עם אנשים עצבניים שתקועים בפקקים ומבזבזים שעות יקרות מחייהם בחיפוש אחר חניה.

חולדאי אוהב לומר כי הוא לא השף, אלא לכל היותר המלצר של תבשיל התחבורה המוקדח. אין עוררין על כך שהוא לא האחראי היחיד במטבח, אבל הוא בהחלט סו שף בכיר עם סמכויות. חולדאי נמנה על ראשי העיריות החזקים ביותר בישראל- אם לא החזק בהם, ומכהן כיו"ר פורום 15 הערים העצמאיות. תחומי אחריותו הישירים הנם: נתיבי תחבורה ציבורית, העדפת תחבורה ציבורית ברמזורים ותשתיות של תחנות. אלו מרכיבים קריטיים בתחבורה ציבורית והם לא התקדמו הרבה ב-14 השנים האחרונות.

התנועה חונה ברחוב בן עטר

צוות בין-משרדי לבדיקת צורכי התחבורה הציבורית במטרופולינים מצא ש-14 שנים תחת שלטון חולדאי הותירו אותנו עם ממוצע של 14 מטר לנפש לנתיבי תחבורה ציבורית– הרחק מאחורי הממוצע העירוני במדינות מפותחות העומד על 150 מטר לנפש. ואחרי שחולדאי והקואליציה שלו התנגדו לתוכנית התחבורה של עיר לכולנו, 'מהיר בעיר', בה בין היתר הצענו להגדיל את נתיבי התחבורה הציבורית, מצאה לנכון מפלגתו של חולדאי- העבודה, לאמץ את רוח התוכנית למצע הבחירות שלה ל-2013.

העירייה מיהרה להפריט את תחנות האוטובוס לחברת ג'י סי דקו, שמפרה בעקביות את החוזה שלה, ומשאירה אותנו עם תחנות מלאות בפרסומות, אבל בלי מידע בתחנות או תשתית חשמל שתאפשר הצבת שילוט אלקטרוני.

חולדאי גם השאיר אותנו 14 שנים מיותרות ומזיקות לבריאות ולסביבה עם התחנה המרכזית, שפועלת ללא היתר בניה תקף למחצית משטחה, שבמשך שנים פעלה עם פירושים יצירתיים לרישוי עסקים ושבאופן כללי ממשיכה להוות פצע מדמם בתוך שכונת נווה שאנן, עם הקרנות כואבות חברתיות וסביבתיות בשכונת שפירא.

תבלין חדש ומרענן הוסף לפני כשנה לתבשיל המוקדח של התחבורה התל אביבית- שירות השכרת האופניים- התל אופן. הפרויקט לא חף מבעיות- תפעוליות ושירותיות, כמו גם בעיות חמורות של שקיפות, כשהתאגיד העירוני- הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב יפו, שאחראי על הפעלת הפרויקט, מסרב לחשוף את ההסכם עם הזכיינית וכשהזכיינית עצמה מגלה יחס בעייתי כלפי עובדיה שהכריזו לאחרונה על צעדים ארגוניים כנגדה. כדי שהפרויקט יממש את מלוא הפוטנציאל שלו, על ליקויים אלו להיות מתוקנים במלואם במהרה. גם תשתית נתיבי האופניים, המקלחות לרוכבים וחניות האופניים רחוקים מלענות על ההיצע ויש להשקיע בהם יותר בשנים הקרובות אם פנינו להפיכת האופניים למרכיב משמעותי בתנועה בעיר.

באמצע דצמבר 2012 הציע חולדאי להוסיף תבלין נוסף לתבשיל: מערך רכב חשמלי להשכרה. על פניו, צעד בכיוון הנכון לתמהיל שמאפשר פרידה מהרכב הפרטי, אולם קיימת סכנה כי מדובר בעוד תבלין עז טעם תעבורתי לתבשיל המוקדח. כפי שאמרתי לאילן ליאור מהארץ: "אם זה פרויקט עירוני צריך לחשוב איך מנגישים את זה מבחינה כלכלית לכל שכבות האוכלוסייה… מה שאנחנו עושים פה זה עוד ועוד חלופות לתחבורה ציבורית עם עדיפות לרכב פרטי. בסופו של דבר הם באים אחד על חשבון השני. צריך לוודא שאנחנו לא מחשקים את התחבורה הציבורית עם פתרונות חלופיים שמבוססים על רכב פרטי".

לצד שתי יוזמות אלו, שבהנתן התנאים הנכונים יכולות להקל במקצת על תבשיל התחבורה שהוקדח במשך שנים, הוספו עוד תבלינים נושנים של עידוד רכב פרטי וטעמי הלוואי שלו. השנה התבצעה רפורמה בחניה המעודדת את השימוש ברכב פרטי והשקעה של עשרות מיליונים בחניונים לצד ליקויים חמורים לבריאות ולסביבה בתחנות הדלק בעיר.

השקעה בתחבורה ציבורית ועידוד הנסיעה בה היא מה שהיה צריך להוביל את חולדאי בכל שנות כהונתו. חלק משמעותי של הסמכויות נמצא בידי משרד התחבורה, אולם תפקיד לא מבוטל היה לחולדאי כראש עירייה: תקיעת המקלות בגלגלי התחבורה הציבורית למשך עשור וחצי, תוך הזנחת קידום תחומי הפעילות שבסמכותו לצד עידוד מאסיבי של תחבורה המבוססת רכב פרטי.

בפרוס שנת 2013 נראה העתיד התחבורתי הצפוי בעיר ב-2030 עגום. על פי ההערכה של הצוות הבין משרדי שבדק את הנושא, בעוד שבכל הארץ צפוי שיעור השימוש בתחבורה הציבורית לעלות לכ-31% (ביחס לכ-24% כיום), בתל אביב הוא יעמוד על 24%, הרחק מהממוצע בערים במדינות מפותחות. המגמה הזו יכולה להשתנות אם נתחיל להכניס חומרים טריים לתבשיל התנועה והתחבורה של תל אביב יפו ובעיר תונהג גישה המקדמת תחבורה ציבורית: שנותנת לה עדיפויות בכבישים וברמזורים; תשתית נוחה בתחנות ל: המתנה, מידע וכרטוס; וכמובן, שיתוף פעולה הדוק עם משרד התחבורה בפרויקטים המתוכננים.

* גילוי נאות: אני עובדת כיועצת למשרד התחבורה לקידום תחבורה ציבורית בישובים עם אוכלוסייה ערבית.

פורסם בקטגוריה דברים שעשיתי בעירייה, תחבורה, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות על התבשיל שהוקדח – תחבורה בתל אביב יפו

  1. מאת עודד רוט‏:

    חולדאי עשה מהפכה בכל הקשור לעידוד תחבורת אופניים – פיתוח תשתיות אופניים, כולל סלילת נתיבי אופניים, גשרים ומתקני חנייה, עידוד יוזמת "תל-אופן", הסברה בנושא האופניים ומרוצי אופניים.

    לפני כתריסר שנים סגן ראש העיר טיומקין התבטא בכנס תחבורה כי אופניים הם עניין לחובבים וספורטאים מעטים והם לא יכולים לשמש פתרון תחבורה אמיתי בתל אביב. היום הזמירות שונות לגמרי וחשוב מכך המציאות.

    "פירורים לאופניים"
    http://cafe.themarker.com/topic/422319/

  2. מאת לעודד רוט שלום‏:

    90% מ"שבילי האופניים" בתל אביב הם פיקציה. ראה אבן גבירול שיינקין ואפילו בשדרות רוטשילד זה אינו שביל אופניים אלא שביל טיולים. אני מניח שאתה לא נוסע באופניים במקום הרכב שלך (כמוני) ולכן אינך יודע שאי אפשר להתנהל על שבילים כאלה שיורדים ועולים מהמדרכה כל שניה. השביל צריך להיות על הכביש כמו בברלין ואמסטרדם.

  3. פינגבאק: סיכום 2012 בתחבורה העירונית | עיר לכולנו - מהיר בעיר - פותרים את משבר התחבורה בתל אביב יפו

  4. מאת עודד רוט‏:

    א. אני תל אביבי שרוכב באופן שגרתי על אופניים, כולל ברחובות שהוזכרו בתגובה, ובשנים האחרונות חבר פעיל בארגון "ישראל בשביל אופניים".
    ב. שבילי האופניים בתל אביב אינם כמו בברלין ואמסטרדם, אך גם את רומא לא בנו ביום אחד וגם נתיבי האופניים בארצות האירופאיות ידעו מורדות ועליות. ("קופנהגן, מופת לתחבורת אופניים" http://transportationet.com/2009/09/26/copenhagen_bike_paragon/)
    ג. לפני שמדרכות העיר סומנו כנתיבי אופניים, לא הרבתי ברכיבה, משום שקיים סיכון גבוה לרוכב אופניים על כבישים עירוניים סואנים וצפופים. בסביבה כזו חוסר תשומת לב רגעי עלול בקלות להטיל מום או לקטול רוכב אופניים. מה שהחל כסימון מדרכות הפך את הרכיבה על המקומות המסומנים לחוקי והיה פרסומת קבועה על המדרכות לעידוד רוכבי אופניים.
    ד. לאורך חופי תל אביב קיים נתיב אופניים די רצוף המאפשר לעבור את העיר בין יפו לחוף תל ברוך בחצי שעה של רכיבה לא מאומצת. מדובר בנתיב תחרותי לרכב פרטי ועל אחת כמה וכמה לתחבורה ציבורית ("אופניים כמקור השראה לפתרון בעיית הצמתים העירוניים" http://transportationet.com/2012/05/19/bike_inspired_crossroad/)
    ה. יש עדיין מקום לשיפור רב, אך מותר לתת את האשראי לבעלי התרומה למהפכה שהתחוללה בתל אביב. היא בהחלט לא מובנה מאליה.
    ו. אילו היו משקיעים קומץ מהון העתק המבוזבז על ניסיונות פיתוח מערכות תחבורה ציבורית יקרות בגוש דן, בפיתוח נתיבי אופניים, אפשר היה להתחיל להדביק את המדינות האירופאיות ("התוחלת הכלכלית של שבילי אופניים" http://transportationet.com/2008/05/07/bike_lanes_economic_return/)

  5. פינגבאק: 100 סיבות למה תל אביב צריכה ראש עיר חדש | הלא קריטי

כתיבת תגובה