זורמים עם תאגידים

תל אביב הפכה לעיר של תאגידים. השבוע האחרון סיפק לנו שלוש דוגמאות לכך: במים, במרכולים ובלילה הלבן-שחור. בתחילת השבוע הרשת געשה כשמיזם מים עסקי חבר לעירייה וביקש מאיתנו כרטיס אשראי כדי להשקיט את צימאוננו ועל הדרך לקבל את פרטינו. עדויות התגלו לכך שהמטרה בסופו של דבר היא שבהמשך החברה תקבל גם את כספנו. בחלקו השני של השבוע, פסיקת בית המשפט העליון חשפה את השיטה הקיימת בעיר במסגרתה רק תאגידים גדולים יכולים להרשות לעצמם לפתוח דלתותיהם בשבת בעוד העירייה גורפת לכיסה מיליונים בקנסות. ולקינוח קיבלנו את הלילה הלבן בו המשטרה סגרה באלימות מסיבת לילה שחור, שמחתה על הלילות השחורים שעוברים על שכונות דרום תל אביב, אשר מוזנחות על ידי העירייה בימים ובלילות במשך שנים רבות.

ברירת המחדל בתל אביב של היום היא התאגיד, כך במים, כך במרכולים וכך גם בתרבות. אם חפצה נפשך באלטרנטיבה עצמאית וחופשית, עיריית תל אביב יפו היא לא המקום לחפש בה. לפחות לעת עתה, לפחות עד להזדמנות הקרובה לשנות זאת בבחירות המקומיות באוקטובר 2013.

ברזיה של חברת woosh באריזתה בגן מאיר. צילום: דורון שמיע שדה

ברזיה של חברת woosh באריזתה בגן מאיר. צילום: דורון שמיע שדה

עד אז, לצד העירוניות התאגידית בה השקל הוא המלך, הדמוקרטיה המקומית גוועת. מזה כשנה ישיבות מועצת העיר סגורות לציבור הרחב. ביוני 2012 רון חולדאי הורה על סגירתן, כדי שהדמוקרטיה העירונית תחלש ותתנהל במקום מרוחק מהציבור, איפה שנוח להחליט החלטות המנוגדות לרוח העיר החופשית, בחיקה החמים של הקואליציה המוחזקת בג'ובים.

בישיבת המועצה הקרובה, שתתקיים ביום שני (1.7.2013) ושוב תהיה סגורה לציבור, אשאל את חולדאי לגבי בחירותיו לחבור לחברת woosh שעלתה על רעיון מבריק, להחליף ברזיות ציבוריות הפתוחות לכולם במכשירי מים המצריכים הזדהות ומותנים בכך שהשותה יהיה בעל כרטיס אשראי. בשאילתא אני שואלת את חולדאי לגבי תחזוקת הברזיות הציבוריות, על פרצות ההגנה על הפרטיות שנתגלו אצל woosh ומדוע החברה קיבלה פטור ממכרז עבור הצבת ברזיות במרחב הציבורי?

להלן הנוסח המלא של השאילתא*:

לאחרונה נוכחנו לגלות כי הוצבו ברחבי העיר לפחות שש ברזיות של חברת woosh. לפי הצהרת דוברות העירייה, החוויה מהשימוש בברזיות הרגילות אינה "נקייה". הצהרה זו מפתיעה דווקא מכיוון שלאחרונה הופיעו ברחבי העיר גם ברזיות ציבוריות הכוללות מים צוננים, מתקן לבקבוקים וקערת איסוף מים לבעלי חיים, ללא צורך בצורת זיהוי כלשהי.

מדוע אינך מורה על תחזוק הברזיות הקיימות ו/או החלפתן בברזיות החדישות כך שיספקו חווית שתייה חופשית ונקייה?

 כבר במהלך סוף השבוע נתגלו בחיפושים פשוטים בגוגל פרטי משתמשים שנרשמו במערכת, ביניהם פרטיו של יזם המערכת עצמו. נראה כי בעלי המיזם מקלים ראש בדרישה בה נקטו לאיסוף מידע על תושבים ולא עומדים על המשמעות וההשלכות של דרישה זו על פרטיות הנרשמים לשירות וכי העירייה לא בחנה את הנושא לפני החתימה על שיתוף הפעולה.

מה בכוונתך לעשות על מנת להבטיח שהמידע שנמסר ויימסר לחברה שפועלת בשיתוף פעולה עם העירייה לא ישמש גורמים מסחריים ואחרים?

האם היה מכרז להצבת ברזיות במיקור חוץ ברחבי העיר, אם כן, מדוע לא נכללו בו התאמות לילדים ולבעלי מוגבלויות, ואם לא היה מכרז, כיצד אושר לחברת woosh להשתמש במרחב הציבורי ובתשתית העירונית ללא מכרז?

* השאילתא נוסחה בעזרתו האדיבה מאוד של שחר כותני

פורסם בקטגוריה דברים שעשיתי בעירייה, מרחב ציבורי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על זורמים עם תאגידים

  1. מאת יובל‏:

    שרון, אולי תשאלי את חולדאי למה לעזאזל צריך למסור פרטים מזהים או להצטייד בצ'יפ בשביל לשתות מים?

  2. מאת חזי‏:

    שרון אני חושב שאת טועה בעניין פרוייקט המים.

    מדובר בפרוייקט יזמי של אנשים שהציעו את הפרוייקט לעירייה וכרגע בחינם.אני נרשמתי. בסה"כ מדובר בפרטים בסיסיים שבכל אתר פייסבוקי וכו' את מזינה. אף אחד לא עוקס אחרייך וכו'. בואי נאמר שגוגל עוקבת אחרייך באופן אינטנסיבי ומשמעותי הרבה יותר. יודעים מה שלחת, מה צילמת, עם מי את מתכתבת ומה את כותבת. סה"כ לדעתי מדובר ביוזמה מעניינת, חינמית ולי לא היתה שום בעיה להירשם.

  3. מאת שרון מלכי‏:

    חזי, הדגש של החינם הוא לכרגע, כמו שתוכל לראות בתמונה הבאה:
    https://www.facebook.com/shacharc/posts/10151461791827031?comment_id=26303853&offset=0&total_comments=6&notif_t=share_reply
    ואני סבורה שעצם העובדה שתאגידים כפייסבוק וגוגל עוקבים אחרי, לא אמורה לתת אור ירוק לעירייה לאפשר לחברה לאסוף עלי מידע, ובשלב שני לאסוף ממני כסף על שירות ציבורי כמים שאני רואה בו שירות שצריך להשאר פתוח ונגיש לכל.

  4. פינגבאק: האותיות הקטנות של המים | שרון מלכי

כתיבת תגובה