המנוס מכריתות העצים שבדרך

למעלה מעשרים שנים עמדו שלושה עצי ושינגטוניה ושני עצי ברכיכיטון צפצפתי עצים ברחוב נחמני 26, היו חלק מהנוף, חלק מההיסטוריה והמורשת של הרחוב. שתל אותם רפי אדר, מבעלי מסעדת פרונטו ששכנה במקום שנים ארוכות. ואז פרונטו עברה והגיע קפה מונטנגרו שהעצים הפריעו לו לקירוי זמני בחורף המאפשר הצבת שולחנות וכסאות גם בעיתות גשומות וקרירות.

בסוף מאי עדכנתי כאן על השתלשלות העניינים שהתרחשה משליחת הבקשה לכריתתם ועד לכריתה עצמה. בקצרה, למשך תקופה ארוכה השדרה המקצועית בעירייה התנגדה לגחמת בעלי בית הקפה מונטנגרו שסבר כי הצבת עוד כמה שולחנות על המדרכה בימות החורף מצדיקה כריתת עצים. משרד החקלאות הורה על העתקת העצים, אך בסופו של דבר הם נכרתו ונשתלו במקומם עצים בגירים למחצה.

נחמני 26_המדרכה לפני כריתת העצים_2013_5

המדרכה בנחמני 26 לפני כריתת העצים, שולחנות מונטנגרו מגיעים עד לקו העצים. צילום שהתקבל מעיריית תל אביב יפו

את המידע על הסיפור דליתי ממסמכים שנשלחו אלי לאחר דרישתי מהעירייה לרדת לשורש העניין (עיון במסמכים אפשרי כאן). אולם במסמכים נותרה שאלה פתוחה ומטרידה: כיצד הגענו לכריתת העצים במאי 2013 לאחר שכל השדרה המקצועית תמכה בהשארתם במקומם, התקבל ערר אשר התיר את העתקם סנטימטרים ספורים לכיוון הכביש, אך שנה לאחר מכן הם נכרתו?

אין מנוס?

פנינה איטח, ראש ענף פקיד היערות במשרד החקלאות כתבה בתגובה לפניה בנושא של ויקי כץ ב-19.5.2013 את הדברים הבאים: "לאחר סיום הליך ערר בהתאם לבקשה של ישראל [גלון, פקיד היערות הראשי- ש.מ] ,בדקנו אפשרות השארת הוושינגטוניות, לאחר בדיקה עם אלחנן משי, מנהל אגף רישוי עסקים ואלון נוישטטל, אדריכל אגף שפ"ע התברר שאין מנוס, לצורך סגירה חורפית יש להוציא את העצים. בהסכמה עם ישראל (פקיד היערות הממשלתי) שינינו את הסטטוס מהעתקה לכריתה ושתילת עצים עם נוף רחב שיתנו צל במדרכה." מסתבר שתשובתה של איטח היתה לא מדויקת, בלשון המעטה, ומנוס וודאי היה, במחיר אי מתן היתר לסגירת חורף מצד העירייה ועמידה של פקיד היערות בהחלטתו המקורית שלא להזיז את העצים ממקומם.

פרטים חדשים

שיחה שקיימתי לפני ימים אחדים עם חיים גבריאל, האגרונום העירוני, שופכת אור על הפער שנוצר בין התנגדות העירייה ודחיית הבקשה לעקירה של משרד החקלאות לבין כריתת העצים בפועל.

עצים כרותים בנחמני, צילום: ויקי כץ

עצים כרותים בנחמני, צילום: ויקי כץ

פקיד היערות הראשי, ישראל גלון, הורה לעיריית תל אביב יפו לבדוק אם ניתן לבצע קירוי זמני בחורף תוך השארת העצים על מקומם. העירייה בחנה את הנושא, השיבה בשלילה תוך חוות דעת כי אין לאשר את סגירת החורף שביקש בית הקפה. אולם לאחר שבית הקפה ערר על החלטה זו, פקיד היערות הורה על העתקת העצים. לאחר קבלת הוראת פקיד היערות על העתקה, הוחלט בעירייה כי אין טעם להעתיק את העצים מכיוון שהם אינם נותני צל, ריח או בעלי תועלת נופית להבנתם. אישור לכריתה ניתן על ידי פקיד היערות גלון, ולאחר החלטה זו פורסם באתר העירוני הודעה בדבר כריתתם המתוכננת. איש מהאנשים הלא מעטים שעצים אלו יקרים לליבם לא ראה את ההודעה האמורה, וההוראה ניתנה- העצים נכרתו.

 כך, במהלך כפול, פקיד היערות נכנע ללחצי בעלי קפה מונטנגרו ונתן את האישור להעתקה. העירייה החליטה שאם כבר מזיזים את העצים, אז אין טעם בשימורם והורתה על כריתתם והחלפתם באחרים. בשורה התחתונה, רווחים צרים של בעלי בית קפה שזה מקרוב התיישב בנחמני 26 הביאו לכך שחמישה עצים וותיקים שהיו חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי נכרתו, כי פקיד היערות הראשי לא עמד בלחץ ועיריית תל אביב יפו לא ראתה את הטעם להשאיר אותם.

שימוע ציבורי

בעיריית בוסטון (ארה"ב) מצאו פתרון מעניין, שימועים ציבוריים לפני כריתת עצים הכוללים גם שלטים המוצבים על העצים עצמם, שבעה ימים לפני יום השימוע. שיתוף של הציבור בהליך זה היה יכול לחשוף את הרצון הברור של רבים מתושבי האזור להשאיר את חמשת העצים בנחמני במקומם ולהוות קול מאזן ללחצים המשפטיים שהפעילו בעלי בית הקפה מונטנגרו. נחמני צריך להיות המקרה האחרון בו אינטרס כלכלי צר גובר על אינטרס ציבורי רחב והשימועים הציבוריים וההודעות על גבי העצים, בדומה לאלו המוכרות לנו בבניה ושיפוץ בתים יכול להוות את תחילת הפתרון.

פורסם בקטגוריה דברים שעשיתי בעירייה, מרחב ציבורי, סביבה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על המנוס מכריתות העצים שבדרך

  1. מאת רפי אדר‏:

    מכיוון שאיני מרבה להכנס לפייסבוק,קראתי רק עכשיו את שכתבת ופירסמת.את העצים,כמובן,אי אפשר להחזיר אך לקרוא את דבריך חימם

    את העצים כמובן אי אפשר להחזיר ובכל זאת לקרוא את שכתבת חימם לי את הלב.אין לי ספק שאתה בן אדם טוב.תהיה בריא רפי

  2. פינגבאק: מקבץ לינקים לתחילת השבוע | עוד בלוג תל-אביבי

  3. מאת יניב מתל אביב‏:

    למרות שאני חובב עצים, ולא ממש חובב את עיריית תל אביב-יפו, אני חייב להסכים הפעם לפחות עם חלק ממה שנעשה. העצים שהיו שם על המדרכה הם מהסוג שמפריע ללכת ושלא נותן צל. וושינגטוניות הם עצים שמתאימים לקישוט של שדרות רחבות בכניסה לערים וברכיכטון הוא עץ גרוע במיוחד: תופס הרבה מקום על המדרכה ובקושי נותן צל.
    הצורה שבה העצים נעקרו היא אכן שערורייתית. לפחות את הוושינגטוניות היה צריך להעתיק למקום ראוי יותר. גם העובדה שהמהלך נוצר כתוצאה מלחץ של בעל עסק מקומי, ולא מתוך דאגה אמתית להולכי הרגל במדרכה היא אופיינית לחולדאי וחבר מרעיו.
    בהחלט תומך ברעיון של שימוע עירוני לפני כריתת/העתקת עצים. בכלל, שימוע עירוני הוא רעיון טוב שאפשר ליישם גם במקרים אחרים.

  4. מאת אביטל‏:

    כריתה ועקירה של כל עץ ותיק היא דבר שלא ייעשה
    אפשר להוסיף עוד עצים שיתנו בעתיד יותר צל , אך אין תחליף לעץ ותיק
    זהו יחס בלתי אנושי , העצים מקלים עלינו , האנשים , את החיים , בעיקר בעיר חמה ומוכת שמש
    אפשרות אחת היא לא לשבת ולא לשתות בבית הקפה שכרת עצים.

  5. פינגבאק: גינת פלורנטין בסכנה – 34 עצים בדרך לכריתה והעתקה | שרון מלכי

  6. פינגבאק: מבטיחה ומקיימת: סיכום חמש שנים במועצת העיר תל אביב יפו | שרון מלכי

כתיבת תגובה