התחנה שהתחפשה (לשלט פרסומת)

הזמן הכי טוב לתפוס אוטובוס בתל אביב או ביפו הוא שעות האחה"צ של תחילת אפריל או ראשית נובמבר, עם שמש שתיכף נעלמת מאחורי הים ומזג אוויר שאינו מצריך הגנה מפני שמש, גשם או רוח. לא תמיד היו כך פני הדברים. עד לשנת 2008 היו סככות ההמתנה לאוטובוס באחריות ובאחזקת עיריית תל אביב יפו. הן לא היו המתקנים הכי יפים שניתן לחשוב עליהם, אבל הן עשו את העבודה בצורה סבירה כשהנוסעים חיפשו מקום ישיבה ומחסה מתנאי מזג האוויר. מאז 2008 הרבה מים זרמו בירקון, ומאז תחנות האוטובוס שלנו התחפשו לשלטי פרסומת.

ההפרטה והחברה

תחנה ישנה של רוט בחולון_2012_4

תחנה מהדור הישן והמגן

בשנת 2008 עיריית תל אביב יפו החליטה לעשות קופה משטחי הפרסום שעל סככות ההמתנה לאוטובוס, ויציאה להליך הפרטה של התחנות. מכרז שיצא בנושא הסדיר את רכישתן ואחזקתן של הסככות ותשלום של כ-22 מיליוני שקלים שנתיים תמורת השימוש של חברה פרטית בשטחי הפרסום.

תחילה, המכרז הציב רף כניסה של חברה בינלאומית עם היקף פעילות גדול, וכזו המפעילה שירותי אופניים להשכרה. החברה היחידה שעמדה בקריטריון הייתה ג'י סי דקו (JCDecaux) המתמקדת בפרסום חוצות (תחנות אוטובוס, ריהוט רחוב וכו') ומפעילה גם שירות השכרת אופניים. מאוחר יותר, קריטריון האופניים ירד, אולם זה היה בשלב מאוחר מידי כדי שחברות אחרות יתמודדו. ג'י סי דקו נוסדה בצרפת בשנת 1964 ונקראת ע"ש מייסדה, על-ידי ז'ן-קלוד דקו (Jean-Claude Decaux). כיום היא פעילה ביותר מ-50 מדינות, ומפרסמת בלמעלה מ-3,500 ערים בעולם. רווחיה ב-2007 עמדו על 2.1 מיליארד יורו, מהפעלת 736 אלף פני פרסום.

מידע שהגיע לידי בעקבות הליך משפטי המתנהל כיום בין החברה העירונית הרשות לפיתוח כלכלי תל אבי לבין חברת מרקעי תקשורת העלה חשדות להתנהלות בעייתית ביותר של הרשות. בעקבות כך, פניתי בפברואר 2013 למבקרת העירייה, עו"ד חיה הורביץ, ובקשתי שתחקור את התנהלות החברה העירונית במכרז. המבקרת בחרה שלא לעשות כן בטוענות תמוהות בעיני, כי עד תום ההליך המשפטי המתנהל מול חברה פרטית, היא לא תבדוק את הנושא. בעקבות תגובתה המאכזבת של הורביץ, פניתי למבקר המדינה ביולי 2013 בבקשה שיחקור את ההתנהלות בנושא, ואני ממתינה לתגובתו בעניין.

החוזה וההסכם

החוזה שנחתם בין הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב לבין ג'י סי דקו היה ל-15 שנים, עד שנת 2023, אולם לא עברו יותר משלוש שנים ובשנת 2011 החוזה הוארך ב-10 שנים נוספות, עד 2033. כך, למרות הבעיות הברורות שהיו במבנה התחנות, בהעדר מקום מספיק למידע לנוסעים, החוזה הכולל הוארך ל-25 שנים.

חוץ מהכסף שקיבלה העירייה עבור שטחי הפרסום, היא קיבלה גם הבטחה בסעיף 65 בחוזה, בו התחייבה ג'י סי דקו שלא לפרסם שום דבר שפוגע באינטרס כלשהו של העירייה או בתדמיתה. השלכות מעניינות לכך אנו צפויים לראות בחודשים הקרובים, לקראת התחממות הקמפיינים בבחירות המקומיות שיתרחשו באוקטובר הקרוב.

בהסכם סוכם גם מהם המקומות בהם ניתן לפרסם בשטח התחנה. בתוספת להסכם מ-21.11.2011, במסגרתה הוארך החוזה עד לשנת 2033, החברה קיבלה בונוס המתיר לה לפרסם מחוץ לגבולות מתקן הפרסום. ההסכם התיר לחברה לפרסם 30 פעמים בשנה מחוץ למתקנים, על לא יותר מ-30 תחנות בו זמנית, אלא אם כן העירייה תחליט שדווקא מותר יותר.

פרסומת חורגת באבן גבירול, צילום: שרון צ'רניאק

פרסומת חורגת באבן גבירול

מתחילת יישום ההסכם, ג'י סי דקו חרגה משטח הפרסום בתחנות. הקנסות היו נמוכים מספיק כדי שיהיה להם משתלם להמשיך ולחרוג על חשבון המרחב הציבורי ורוב החריגות כלל לא נאכפו על ידי עיריית תל אביב יפו. בין ינואר 2011 למאי 2012 קיבלה החברה עשרות קנסות על חריגות פרסום, שהסתכמו רק ב-17,510 שקלים.

בספטמבר 2011, פניתי לראש העירייה וגורמים נוספים באשר להשתלטות הפרסומית שמבצעת חברת ג'י.סי.דקו על המרחב הציבורי בניגוד לחוזה. שום מענה אפקטיבי לא התקבל, ואילו פיליפ רו, מנכ"ל ג'י סי דקו ישראל אמר בכתבה שפרסם חגי מטר בנושא: "אני מודע לבעייתיות במה שאנחנו עושים, אבל בינתיים נמשיך עם זה… ובכלל – שום אדם בתחנת אוטובוס לא מתלונן על הדברים האלה. זה רק חברי מועצה שמתנגדים לגמרי לפרסום." אין ספק כי הזלזול של ג'י סי דקו בציבור הנוסעים בא לידי ביטוי בסגנונו הלא מעודן במיוחד של רו.

התחנות והמחדל

מהלך ההפרטה גם לכך שהתחנות הפכו בין לילה ממקום להמתנה למתקני פרסומת שקופים ובלתי שמישים בעליל. הצעת העיצוב הנבחרת לתחנות שייכת לנורמן פוסטר, אדריכל בריטי עטור פרסים והישגים (נמלי התעופה בהונג קונג וביג'ינג, המטרו של בילבאו בספרד, כיפת הזכוכית של הרייכסטאג בברלין, מוזיאון בוסטון לאומנות ועוד). לפי העיצוב של התחנות אני מניחה שפסטר לא הרבה לבלות ברחובות תל אביב והשמש הישירה המאפיינת אותם. באתר ג'י סי דקו נכתב כי עיצוב התחנות משלב "את תכונות היסוד המאפיינות את החיים בישראל – פתיחות, אור וספונטניות". כאמור, יש כמה שעות ביום בתקופות הקצרות של האביב והסתיו בהן הפתיחות והאור שמאפיינת את התחנות נסבלות, רוב השנה התוצאה היא חוסר יכולת לעשות בהן שימוש סביר- ספונטני ושאינו ספונטני.

אין צל בתחנות האוטובוס

מסתתרים מהשמש מאחורי תחנה באבן גבירול

המחדל היה ברור לכל מי שנוסע בתחבורה הציבורית, ואף הקדשתי לכך סיור במסגרת אירועי הליכות ג'יין במאי 2012.

תומר שלוש נתן סקירה מעמיקה על הנושא ואילו יואב לרמן כתב בלשונו הציורית הייחודית על המחדל של תחנות האוטובוס. גם קבוצת פייסבוק ששמה עוצרים את שערוריית תחנות האוטובוס בתל אביב! נפתחה בנושא, ומסתבר שבקרוב גם תושבי רמת גן עשויים לסבול מהן.

ובעוד התחנות אינן ממלאות את יעודן המקורי עבור הנוסעות/ים, תפקודיהן כשלטי פרסומת במרחב העירוני הולכים ומתרחבים. אתר דה מרקר מדווח כי בימים הקרובים אנו נרטב בתחנות האוטובוס, ולא בגלל מונסונים צפויים של אוגוסט, אלא כחלק מקמפיין פרסומי של חברת משקאות שתפרסם על גבינו בתחנות שנמכרו עבור נזיד עדשים על ידי עיריית תל אביב יפו בהפרטה שההגנה על זכות הנוסעות/ים בתחבורה הציבורית היתה ככל הנראה שיקול משני בה.

פורסם בקטגוריה דברים שעשיתי בעירייה, מרחב ציבורי, תחבורה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות על התחנה שהתחפשה (לשלט פרסומת)

  1. מאת דניאל‏:

    תחקיר מעולה ומכעיס. תודה על כל האנפורמציה והעבודה החשובה והבלתי נלאית שאת עושה.

  2. מאת יהודה‏:

    עוד תרגיל על הילידים. הרושם שנורמן פוסטר עיצב את התחנות עבור תל אביב מטעה. התחנות המקוריות הן כמובן בפאריז, שלאקלים שלה הן מיועדות. http://www.slowtrav.com/photos/showphoto.php?photo=2658

  3. מאת דני‏:

    ובפריז זה כן מגן מפני גשם? לא ברור

  4. פינגבאק: עיניים פקוחות 13.9.2013: סליחה לוקאלית – פשיעה גלובלית | אישתון

  5. מאת דודי‏:

    עוד דבר שחסר בתחנות בת"א הוא מידע על אוטובוסים ומפות קווים. כמעט כל שטח התחנה מנוצל לפרסום, במקרה הטוב יש דף קטן עם זמני נסיעות.

    לא צריך להרחיק לחו"ל בשביל לראות איך זה צריך להיות – מספיק לנסוע להרצליה, למשל.

    אין להאשים בעניין את חברות האוטובוסים אלא את העירייה בלבד, כי כיום כל נושא התחנות מטופל ברמת הרשות (בפועל, ע"י הנבלות מ-JC D) ואין לחברות האוטובוס אפשרות להעלות בעצמן מפות או לוחות זמנים לתחנות.

כתיבת תגובה