כעובדות האוניברסיטה הפתוחה (או”פ), אנו מנוצלות כל השנה. אנחנו לא צריכות לחגוג ימים כמו יום האישה הבינ”ל ולהתעדכן על ידי קריאת דו”חות שמתפרסמים בו; זוהי מציאות חיינו. אך יום האישה נחוג ברוב טקס גם בין כותלי מוסדנו. האו”פ מתהדרת בהנהלה עם נציגות נשית מכובדת, ובראשה עומדת נשיאה טרייה, פרופ’ חגית מסר-ירון. יום האישה האחרון באו”פ שפך אור בלתי מחמיא על מצב העסקתן של נשים רבות שעובדות מזה שנים בשורותיו. כשעלתה מסר-ירון לבימת הנואמות היא התגאתה בכך שאת הדרגות הגבוהות ביותר באו”פ מאיישות נשים. כתגובה להערה מהקהל שוודאי הסיבה לכך היא שבאו”פ משולם השכר הנמוך ביותר, אמרה מסר-ירון כי ההפך הוא הנכון, והיא וחברותיה להנהלה משתכרות יותר משאר הנהלות המוסדות האקדמיים בארץ. Continue reading “הצווארון הנשי בין כחול ללבן – על ניצולו המנומס של סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה”
מגדילים את זיהום האוויר – רשמים מישיבת מועצה בתל-אביב-יפו
ערב במרכז עינב, ישיבה ראשונה מן המניין של מועצת העיר תל אביב-יפו. הקהל זורם פנימה. שלושת השורות הראשונות נותרות מיותמות, מחכות לעובדי העירייה שיגיעו. ממשיכות השורות לחכות. ממשיכות וממשיכות. אנו, פעילים עירוניים וחברי סיעה מורחבת של עיר לכולנו ממתינים איתן. אם היה לשורות הראשונות קול, אני מניחה שלא היה איכפת להן אם אנו או אחרים, היו ממלאים אותן למשך שלוש השעות הבאות. אבל לשלושת השורות הרי אין קול ואותנו, פעילים עירוניים המעוניינים לקחת חלק בתהליך הדמוקרטי של מועצת העיר לא שומעים. כך החלה ישיבת מועצת העיר הראשונה מן המניין. אנשי בטחון של העירייה ושני שוטרים הקיפו חמישה אנשים (אני ביניהם), וביקשו מאתנו בתקיפות לעבור לשורות העליונות, הרחוקות מנבחרנו. לא ביקשנו להפריע, לא ביקשנו לשנות סדרי עולם, רק לשבת קרוב לחברנו הנבחרים ולסייע להם במידת הצורך. Continue reading “מגדילים את זיהום האוויר – רשמים מישיבת מועצה בתל-אביב-יפו”
הגיע הזמן לשלם בכניסה לגוש דן?
האם נזקי הסביבה והצפיפות העצומה של מכוניות בכניסה למטרופולין דן מחייבים היטל על בעלי המכוניות כבר עכשיו, או שללא תשתית תחבורתית ראויה אין טעם לדון ברעיון?
תל אביב, העיר הדינאמית בישראל, תקועה בפקק. המיליונים שהשקיעה העירייה בשנים האחרונות בתשתיות כבישים הם בבחינת פלסטר על פצע פתוח. הניסיון הבינלאומי עובד גם בתל-אביב: עוד כבישים מזמינים עוד מכוניות. תושבי העיר ותושבי ערים שכנות שנכנסים אליה שורפים זמן ודלק יקרים. העיר עובדת ביעילות נמוכה ונצילות מקרטעת. Continue reading “הגיע הזמן לשלם בכניסה לגוש דן?”
שקיפות סביבתית: וואסבי ירוק ועצבני
2007-2008 היו שנות המידע הסביבתי שלי. יחד עם אלון גנני ואמיתי זיו ניהלנו את הבלוג הירוק והנשכני: וואסבי ירוק ועצבני. החלק הירוק ועצבני שלי היה במידע סביבתי על סוגיו וגווניו. בחיי המקצועיים המשכתי גם לאחר מכן לעסוק בשקיפות סביבתית, במסגרת הקליניקה למדיניות סביבה (קישור לפוסט הקליניקה), ובפעילותי הציבורית (למשל, מפת המפגעים). להלן קישורים לכמה פוסטים שפורסמו בווסאבי ואני מחבבת במיוחד: Continue reading “שקיפות סביבתית: וואסבי ירוק ועצבני”
אולימפיידת בייג’ינג – “אולימפיאדה ירוקה” או אולימפיאדת היריקות?
ממשלת סין עושה מאמצים נואשים להתאים את המדינה לאירוח האולימפיאדה בשנת 2008 – לא משימה קלה, במדינה שבה נמצאות 16 מתוך 20 הערים המזוהמות בעולם. בינתיים, משכנעים את הנתינים לא לירוק
מידי ארבע שנים במשך חודש קיצי אחד הופכות פעילויות חסרות תועלת, שלא לומר מופרכות, כמו קפיצות לגבוה או לרוחק, מרוצי שליחות, הטלות חיצים וכדורי ברזל ועוד כיוצאים באלה, למוקד של תשומת לב עולמית. האירוע הוא כמובן המשחקים האולימפיים והאתר המארח משתנה בכל פעם.
מזה שנים רבות מדובר לא רק באירוע ספורטיבי ובידורי בקנה מידה עולמי, אלא גם בהזדמנות כלכלית אדירה, עליה נלחמות ערים ומדינות, כמו היו לוחמי גרילה בקרב על חייהם. בפועל אומנם המגה-אירוע מסתכם בחודש בלבד, אך ההכנות אליו, כמו גם התועלת הכלכלית הנגזרת ממנו, מתחילות הרבה לפני כן וממשיכות לאחר מכן. Continue reading “אולימפיידת בייג’ינג – “אולימפיאדה ירוקה” או אולימפיאדת היריקות?”