Tag: ערר

עיריית תל אביב יפו מנסה לקבוע עובדות בשטח הגינה היחידה של שכונת פלורנטין, גינת דרויאנוב, ולהעתיק 34 עצים בוגרים שמהווים את לב לבה הצומח של הגינה. במקרים רבים העתקות הן למעשה שם קוד לכריתה, מכיוון שהעצים לא שורדים את העתקתם ודינם מוות. במודעה לציבור לפני העתקה/כריתה (מטה) שפרסמה עיריית תל אביב יפו, תוכלו לקרוא את כל הפרטים על העצים שבסכנה.

כדי להעתיק את העצים ממקומם, יש לקבל את אישור פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, ישראל גלאון. אם גם אתן/ם חושבים שלחסל את הגינה של השכונה זה רעיון ממש לא טוב, אפשר להגיש ערר על ההחלטה עד לשלישי הקרוב (20.8.2013) לפקיד היערות הארצי.

קהילת תל אביב של החברה להגנת הטבע כבר עשתה את רוב העבודה, ומוגש לפניכם טופס הערר (בפתיחת החלון לחצו על Download בחלק השמאלי העליון ושמרו לקובץ וורד).  לכן/ם נשאר רק להוסיף את פרטיכם האישיים ולשלוח אותו בדוא”ל לישראל גלאון, פקיד היערות הארצי:  isgalon@shaham.moag.gov.il

מתוך הניסיון המר עם פקיד היערות הארצי בכריתת העצים בנחמני, עולה כי הוא נוטה להגיב ללחץ. במקרה של נחמני זה עבד כנגד העצים. יש לקוות כי הצפת פקיד היערות בבקשות מתושבי העיר להשאיר את העצים בגינה תפעל הפעם לטובתנו ולטובת העצים.

עדכון: ביום שני, 2.9.2013, בשעה 11:00 בבוקר יערך ערר באוויר הפתוח, מעין משפט שדה לעצים בגינה על ידי פקיד היערות הממשלתי ובהשתתפות נציגי עיריית תל אביב יפו. מוזמנות/ים להגיע ולספר לחברות/ים.

הסיפור של כריתת העצים בנחמני 26 מתחיל להתבהר, אולם תמונת מציאות קבלת ההחלטות הנשקפת ממנו קודרת, וחושפת פליק פלאק לאחור שעשתה העירייה, לאחר ששורה לא קצרה של אנשי מקצוע מהעיריה התנגדו למהלך. ובסופו של דבר התקפלה העירייה למול אינטרסים פרטיים שלהם ולטובת הציבור אין כמעט דבר.

החור השחור

שני מסמכים שהתקבלו מפקיד היערות הממשלתי אותם פרסמתי בשבוע שעבר, חשפו כי ב-22.4.2012 הורה פקיד היערות הממשלתי על העתקת העצים, ואילו ב-21.3.2013 נחתם טופס הסותר קביעה זו ומורה על כריתת העצים בהתבסס על תכתובת עם פקיד היערות הממשלתי.

בעקבות כך, ביקשתי ממנכ”ל עיריית תל אביב יפו, מנחם לייבה, את כל המסמכים הנוגעים להליך שהתנהל בנושא. המסמכים שהגיעו לידי חושפים שתדלתנות משפטית מטעם עורך דינה של מסעדת מונטנגרו, למול תגובות חד משמעיות של גורמים בעירייה העומדים על השארותם של העצים במקומם. מכאן ברור כי לא כל החומרים בנושא הועברו אלי, הפיכת ההחלטה מהעתקה לכריתה נותרה עדיין שאלה פתוחה, עליה אני מבקשת כעת את התשובות מהעירייה.

בין פרונטו למונטנגרו

סיפור העצים בנחמני מתחיל במסעדת פרונטו, שבעליה, רפי אדר, שתל את העצים לפני למעלה מ-20 שנים. סביב 2006 הרחיבה העירייה את המדרכה בכ-120 ס”מ והעצים שהיו עד כה בשפת הכביש מוקמו קצת הרחק ממנה. ב-2010 העתיקה פרונטו את מקום מושבה ובעלי קפה נואר הסמוך פתחו את מסעדת מונטנגרו במקום.

קפה נואר הפעיל בינואר 2011 את עו”ד אילן בומבך בניסיון לשכנע את שמוליק קצל’ניק, ראש אגף שיפור פני העיר (שפ”ע) המשמש גם כפקיד היערות העירוני, לאשר את כריתת או העתקת חמשת העצים במקום. במכתבו לקצ’לניק, בומבך מתייחס לסירוב העירייה (דאז) בנושא ואומר: “במסגרת היערכותה של מרשתי להפעלת המסעדה [מונטנגרו- ש.מ], ובמיוחד בעונת החורף, ביקשה לבחון את האפשרות להציב פרגוד לסגירת חורף. לתדהמתה של מרשתי, היא גילתה כי בשל מיקומם של 5 עצים המצויים במקביל לחזית המסעדה (בין המסעדה לבין קו המדרכה) אין אפשרות לאשר לה סגירת חורף כאמור”. כך בומבך הנדהם בשם מרשתו מבקש מקצ’לניק לשוב ולהידרש בשנית להחלטה בנושא. Continue reading “לא יורדים מהעצים: פרטים נוספים על כריתת העצים בנחמני”

עונת הרחצה שנפתחה ביום חמישי שעבר הביאה עימה שבוע סוער לחוף תל אביב. בית משפט קבע כי העבודות בחופי גורדון ופרישמן יסתיימו, אך יתר העבודות המתוכננות בחוף לא ימשכו עד לעריכת שיתוף ציבור רחב ועריכת תסקיר סביבתי. בנוסף, תוגש עתירה מנהלית שבמרכזה קיום תסקיר הסביבה ושיתוף הציבור.

פסק הדין שניתן בנושא, פרי מאמצים של קבוצת תושבים מעוררת השראה, מצילים את חופי תל אביב, מעודד מאוד. הוא הוכחה לכך שפסילתם של שני עררים שהגשנו על התוכנית, לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית, יכולה להשתנות במאבק ציבורי נחוש.

בעוד עשרות רבות של מיליונים מושקעים ביציקות הבטון על חופי גורדון ופרישמן, החליטה העירייה שתי החלטות בעייתיות נוספות לגבי החופים שלנו בקיץ הקרוב: לגבי האזורים בהם הציבור יוכל להנות מחוף הים חינם אין כסף ולגבי שירותי ההצלה.

באוגוסט 2012 הועברה החלטה בוועדה העירונית לאיכות סביבה כי בעונת הרחצה הנוכחית (2013) פריסת הכסאות והשמשיות מטעם הזכיינים תתמקד רק בצד אחד של עמדת ההצלה, ואילו הצד השני יוקצה לשימוש הציבור חינם אין כסף. לכאורה, צעד חיוני שאמור לאזן במעט את גזל החוף מהציבור לטובת הבטון שהוזכר לעיל. אולם כעת מתברר כי החלטת הוועדה אינה מכובדת וכי בפועל הציבור יקבל שטח קטן ומצומצם של רצועת חוף.
Continue reading “תחילת עונת הרחצה ושעון החול של החוף בתל אביב אוזל”

ביום ראשון (9.12.2012) עתיד חוף הים יעמוד לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה. בסוף אוקטובר (2012) הגשתי יחד עם חברת המועצה מיטל להבי ערר על התוכנית המיועדת לחוף הים.  הוועדה המקומית לתכנון ובניה דחתה אותו, וכעת, לאחר שהגשנו לוועדה ערר בנושא, הוא ידון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה.

עלות תוכנית שיפוץ החוף היא אדירה – לא פחות מ-150 מיליון שקלים יושקעו בה. מההיקף הכספי של התוכנית אפשר להבין כי רצועת החוף שאנו מכירים הולכת לשנות את פניה. החשש שלהבי ואני מביעות בפני הוועדה המחוזית הוא כי בעוד דגש לא מעט ניתן לנושאים שעניינים מיתוג ומראה מחודש לרצועת החוף, סוגיות עקרוניות כניקוז, סקר השפעה על החולות וסוגיות אחרות נותרים ללא מענה מהודק וכולל.

“השבועות האחרונים היו סוערים ביותר בכמה חופים באזור המרכז ולא בגלל מזג האוויר. החוק לשמירת הסביבה החופית היה אמור להבטיח שהחופים יהיו מוגנים מפני תוכניות בניה שונות, אבל מתברר שבמציאות הישראלית העתיד של שום חוף אינו בטוח.” במילים אלו נפתחת כתבתו של צפריר רינת, חוף לא בטוח, בהארץ (6.12.2012). בכתבה הוא מתייחס לנעשה בחוף פלמחים ובחופי הרצליה, לצד הערר אותו אנו הגשנו.

אני מקווה שיחד עם הטיפול הקוסמטי שתעבור רצועת החוף, ימצא פתרון אמיתי ואיכותי לבעיות הניקוז, כך שתמונות החופים השחורים שהציפו אותנו בגשם הראשון לא יחזרו על עצמן בשנים הבאות. ובנוסף, ולא נופל מחשיבותו, ימצא גם פתרון שימנע את המצב בו מערכת הניקוז העירונית מזרימה שופכין לים והחופים נסגרים.

להלן הערר על תוכנית חוף תל אביב שהגשנו לוועדה המחוזית וידון בבוקר יום ראשון (9.12.2012):

             Continue reading “תחת שמי ים התיכון- ערר על תוכנית רצועת החוף של תל אביב”

החוף הוא אחד מסמליה של תל אביב יפו. הוא מסמל פתיחות וקבלה, טבע, וחופש, עם קצב שונה מזה המתקיים מטרים ספורים ממנו. עיריית תל אביב יפו מודעת היטב לנכס שמהווה חוף הים, ומשתמשת בו למנף תיירות פנים וחוץ. לאחרונה, העירייה נכנעה ללחץ הציבורי, ואחרי מאבק שהובילה חברתי לסיעת עיר לכולנו, רחל גלעד וולנר,  בחורף הקרוב, יהיו מצילים בחוף לטובת הרוחצים בכל ימות השנה.

כמו לדברים רבים אחרים, גם לחוף העירייה מתייחסת במידה רבה כנכס כלכלי- שניתן למנפו עם דימוי זוהר. כעת, עומדת על הפרק השקעה של כ-150 מלש”ח ברצועת החוף שאמורה להביא לנו את אותה הגברת בשינוי אדרת. זוהי ללא ספק השקעה שריח הבחירות המקומיות באוקטובר 2013 נודף ממנה. אולם ריח הבחירות אינו הדבר המדאיג ביותר שהתוכנית הזו מעלה. מה שמדאיג יותר הוא עתיד החוף והים וההשקעה העצומה של כסף ציבורי בקוסמטיקה עירונית, תוך הזנחה של בעיות קיימות וכאלו שעשויות לצוץ כתוצאה מהשיפוץ.

רק לפני שבועות אחדים ראינו תופעה החוזרת על עצמה מידי גשם ראשון, כאשר החוף והמים מזדהמים מהלכלוך שהצטבר במהלך הקיץ בדרכי הניקוז המובילות אל הים. אולם כאמור, זו לא הבעיה היחידה שהתוכנית הגרנדיוזית עשויה להביא עימה.

ביום שני הקרוב, 29.10.2012, תידון מועצת העיר בערר על התוכנית, שהגשתי יחד עם חברת המועצה מיטל להבי. בערר נציג בעיות ושאלות ללא מענה העולות מהתוכנית. Continue reading “חופים הם לפעמים הזדמנות לקוסמטיקת טרום בחירות”