Tag: תל אופן

בשנים האחרונות מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה באופן משמעותי. העירייה עדיין לא הפנימה את הצורך ההולך וגדל בחניות אופניים, וגם בנוגע לצורך בשבילי אופניים מופרדים מהמדרכה, על המסעה (כלומר, בשטח הכביש) נדרשו לעירייה כמה שנים ותקופת ניסוי וטעייה. השנים האחרונות של הניסוי והטעייה הביאו לכך ששבילים רבים בעיתיים בלשון המעטה ולכך שברחובות רבים מידי יש חיכוך מסוכן בין הולכי רגל לרוכבי אופניים.

אך ניצנים בכיוון הנכון של שבילי האופניים החלו לצוץ בכל מיני מקומות בעיר כרחוב פנקס ולאחרונה גם בשנקין. ברחוב שנקין המשופץ נבנה שביל אופניים לרוכבים נגד כיוון הנסיעה (ממזרח למערב) מתוך חשיבה כי רוחבו הצר של הכביש המשופץ יביא למיתון תנועה ויאפשר לרוכבים עם כיוון הנסיעה (ממערב למזרח) לרכוב על המסעה.

קבוצת הפייסבוק שבילי אופניים בכאילו שמה לה למטרה להצביע על הכשלים של תשתית האופניים הקיימת בתל אביב יפו ועל המכשולים היומיומיים העומדים בפני משתמשיה. אין זה מפתיע כי בעמוד הועלו תמונות חוזרות ונשנות משביל האופניים בשנקין.

כרוכבת יצא לי מספר פעמים להיתקל בשנקין ברכבים שחוסמים את הנתיב ומחייבים אותך לעבור לכביש ולרכוב כנגד כיוון הנסיעה תוך סיכון עצמי לא מבוטל. העבודה החשובה של קבוצת שבילי אופניים בכאילו מצביעה על כך שמדובר בתופעה חוזרת.

במכתב שכתבתי בנושא בתחילת החודש (יוני) ליואב ירדני, מנהל מחלקת הפיקוח של עיריית תל אביב יפו, הצבעתי על הבעיה המתמשכת של חסימת הנתיב על ידי רכבים חונים, לרבות על ידי רכב שירות של חברת FSM זכיינית הפעלת שירות התל אופן. הפתרון לבעיה פשוט יחסית: הגברת פעילות הפיקוח והאכיפה של נתיב האופניים ברחוב שנקין.

ירדני השיב כי אגף הפיקוח עוסק באכיפה בנתיב האופניים. לדבריו, במהלך שנת 2012 ניתנו כ-312 דוחות לרכבים שחנו על השביל ומראשית 2013 נערכו כ-160 דוחות. על פניו, המספרים מרשימים, בממוצע כמעט כל יום פעילות בשנה ניתן דוח לרכב חונה. בהינתן העובדה כי שביל האופניים ברחוב שנקין לא היה פעיל בחלק משנת 2012 הממוצעים היומיים לדוחות גבוהים יותר מאחד ליום. אולם התמונות שהועלו בקבוצת שבילי אופניים בכאילו המתעדות חסימות של הנתיב מהוות עדות חיה לכך שהאכיפה שנערכה עד כה אינה מספיקה ויש צורך במבצעי אכיפה ממוקדים שיעבירו מסר חד משמעי לנהגים הסוררים כי חניה על שביל האופניים איננה סיכון כדאי.

רק אכיפה בלתי מתפשרת, רציפה ומרתיעה תאותת לאותם נהגים כי שבילי האופניים אינה אפשרות חניה, ותוכל לאפשר לנו הרוכבות והרוכבים נתיבים בטוחים בהם ניתן לרכוב מבלי לסכן את הולכי הרגל על המדרכות ואותנו בכביש.

מכירים את הטעם הנורא של תבשיל שהוקדח במלח? אפשר תמיד לנסות ולהוסיף לו תוספות ניטרליות כאורז או יוגורט, אבל לרוב אלו יהיו רק תוספות והתבשיל המוקדח יזעק את עצמו בין השיניים.

התחבורה בתל אביב יפו משולה לתבשיל שהוקדח. פקוקה, מזהמת וזוללת זמן. פתרונות התחבורה החלופיים שעיריית תל אביב יפו מנסה לקדם לאחרונה כדוגמת התל אופן והרכב החשמלי הם מז’אנר האורז והיוגורט- תוספות מבורכות שיכולות להקל במעט על ההתמודדות עם גודש התנועה והזיהום.

14 שנה היו לרון חולדאי לרקוח תבשיל חדש– תנועה עירונית המבוססת על מערכות הסעת המונים. במקום זאת, הוא ניסה להוסיף חומרי טעם וריח בצורת חניונים, דו”חות, גרירות והטבות חניה. לקראת תום כהונתו הנוכחית (ואני מקווה שגם האחרונה) הוא הבין כי התבשיל הלא מוצלח מלפני 14 שנים, הלך והעלה עובש בדמות פקקים הולכים וגדלים, עם אנשים עצבניים שתקועים בפקקים ומבזבזים שעות יקרות מחייהם בחיפוש אחר חניה.

חולדאי אוהב לומר כי הוא לא השף, אלא לכל היותר המלצר של תבשיל התחבורה המוקדח. אין עוררין על כך שהוא לא האחראי היחיד במטבח, אבל הוא בהחלט סו שף בכיר עם סמכויות. חולדאי נמנה על ראשי העיריות החזקים ביותר בישראל- אם לא החזק בהם, ומכהן כיו”ר פורום 15 הערים העצמאיות. תחומי אחריותו הישירים הנם: נתיבי תחבורה ציבורית, העדפת תחבורה ציבורית ברמזורים ותשתיות של תחנות. אלו מרכיבים קריטיים בתחבורה ציבורית והם לא התקדמו הרבה ב-14 השנים האחרונות.

צוות בין-משרדי לבדיקת צורכי התחבורה הציבורית במטרופולינים מצא ש-14 שנים תחת שלטון חולדאי הותירו אותנו עם ממוצע של 14 מטר לנפש לנתיבי תחבורה ציבורית– הרחק מאחורי הממוצע העירוני במדינות מפותחות העומד על 150 מטר לנפש. ואחרי שחולדאי והקואליציה שלו התנגדו לתוכנית התחבורה של עיר לכולנו, ‘מהיר בעיר’, בה בין היתר הצענו להגדיל את נתיבי התחבורה הציבורית, מצאה לנכון מפלגתו של חולדאי- העבודה, לאמץ את רוח התוכנית למצע הבחירות שלה ל-2013. Continue reading “התבשיל שהוקדח – תחבורה בתל אביב יפו”

ביום שני הקרוב, 25.6.2012, תתקיים ישיבת מועצת עיר במרכז עינב, על גג גן העיר. חברי לסיעה, שרון לוזון, יעלה הצעת אי אמון בראש העירייה, רון חולדאי. המכות שחלק מאיתנו קיבלו בימים האחרונים, הם תזכורת למדיניות של חולדאי בכל שנות כהונתו. בין היתר יקרא לוזון למועצת העיר להביע אי אמון בראש העירייה ולהדיח אותו מתפקידו בשל מהלכיו ליצור עיר לעשירים, תפקודו הלקוי וההידרדרות הביטחון האישי בעיר, החמרת בעיית הדיור, התנכלות למחאה החברתית, ההתעמרות במחוסרי הדיור ועוד.

כבכל תחילת ישיבה, ראש העירייה חולדאי ישיב על שאילתות. הפעם אשאל אותו לגבי פרויקט הבניה העירוני בשכונת שפירא שנעשה מבלי שיתוף או ידוע של התושבים ובניגוד לתוכנית האב הקיימת בשכונה וכן על הבעיות המתמשכות בשירות התל אופן. הנה השאילתות:

1. שכונת שפירא מנקזת בעיות רבות וסובלת מהזנחה בתשתיות חברתיות ופיזיות מצד העירייה מזה שנים, וקיים בה מחסור בשטחי ציבור ובשטחים פתוחים וצפיפות קשה. לאחרונה, הוחלט על בניית “דיור בהישג יד” בשכונה ושטח ציבורי משמעותי נלקח מהתושבים, ללא שיתוף או ידוע שלהם. בנוסף לאי השיתוף והידוע, התוכנית המוצעת סותרת את תוכנית האב לשכונה, שנוסחה תוך שיתוף הציבור ובה נקבע כי הבניה בשכונה לא תעלה על 3 קומות, בעוד הפרויקט המוצע יהיה בין 4-5 קומות. מדוע העירייה לא ראתה לנכון לשתף את תושבי השכונה במהלך? וכיצד העירייה מעבירה מהלך שנוגד את תוכנית האב? Continue reading “בישיבת המועצה הקרובה: הצבעת אי אמון בחולדאי”

א’ פנתה אלי לפני כשבועיים עם עוד סיפור על אופניים שנגררו על ידי הפיקוח העירוני בשדרות יהודית. שוב אותו הניגון, בו אין מקום חניה לאופניים, והם נקשרים לריהוט רחוב כלשהו ונגררים. לאחר שא’ (שביקשה ששמה לא יפורסם) אבדה בנבכי אגף הפיקוח תוך חיפוש אחר אופניה האבודות, הצעתי לה את עזרתי ויצרתי קשר עם מחלקת הפיקוח של אזור המזרח (שם נגררו האופניים).

השיחה עם מזכירת המחלקה הייתה משמחת באופן מפתיע. המזכירה אמרה לי כי לאחרונה התקבלה הוראה ממנכ”ל העירייה, מנחם לייבה, כי לעת עתה גרירות האופניים יופסקו, עד שייווצרו נהלים שיסדירו את ההתרעה, ההחזרה וכל הדברים הבעייתיים האחרים עליהם הצבעתי עליהם במכתבי לעירייה ובפוסטים קודמים.

בתגובה למכתבי האחרון בנושא לראש העירייה, כתב המשנה למנכ”ל העירייה, רובי זלוף כי “בימים אלו נבחן נוהל חדש לטיפול באופניים נטושים בשטח ציבורי.” (תגובתו של זלוף מובאת במלואה בסוף הפוסט) אולם יעידו כל אלו שאופניהם נגררו, כי לא תמיד מדובר באופניים נטושים. והרי אם זו הייתה המציאות, לא היה קם קול הצעקה שקם סביב התנהלות העירייה בנושא. כמו כן, מסיבות השמורות עימו, בחר זלוף שלא לציין את הוראת המנכ”ל על הקפאת גרירות האופניים שציינה בפני עובדת הפיקוח עמה שוחחתי בטלפון.

זלוף מציין במכתבו גם את מספר חניות האופניים בעיר, העומד לדבריו על כ-3,000 חניות, מספר יותר מכפול מזה שזלוף דיווח עליו רק באפריל, במענה למכתב ששלחתי לחולדאי בנושא גרירות האופניים. מכיוון שבשנה האחרונה הוצבו רק 273 חניות אופניים, לא ברור כיצד באפריל עמדנו על 1,200 חניות אופניים ואילו בראשית יוני אנו כבר עומדים על 3,000 חניות. בכל מקרה, גם אם נניח ש-3,000 חניות אופניים הן הנתון העדכני, עדיין ישנם פערים משמעותיים בין כמות האופניים הקיימת בעיר לבין היצע החניה שהעירייה מציעה וודאי שקיים פער משמעותי לטובת חניות הרכב שעומדות על כחניה אחת לכל שני כלי רכב.

Continue reading “גרירות האופניים של עיריית תל אביב יפו הוקפאו”

שירות התל אופן הוא אחד מהדברים החיוביים היחידים שקרו בענייניי תנועה בתל יפו בתקופת חולדאי. כמו כל פרויקט חלוצי, גם לתל אופן היו חבלי לידה אשר ניכרו בשירות המוצע, בבלוג התל נו פאן חזי גווילי פרסם בעקביות שלל תקלות שאפיינו את הפעילות בחודשייה הראשונים. אולם, לאחרונה, חבלי הלידה התפתחו לכדי שרשרת תקלות הפוגמת באופן מהותי בחוויית הנסיעה שמציע השירות. דווקא בגלל חשיבות התל אופן כאמצעי חלופי לתנועה בתל אביב ויפו, חשוב לשמור על רמת שירות אמינה שלו, שתאפשר לרוכבים לסמוך עליו כאמצעי נסיעה לעבודה ולמחויבויות וסידורים אחרים, המצריכים עמידה בזמנים. גם שעות הפנאי שלנו, לא צריכות לעבור בהמתנה ארוכה למענה השירות הטלפוני שאמור לטפל בבעיות.

עצומה שפתחתי עם כמה חברים קוראת לחשוף את מהות הבעיות, לוח הזמנים לפתרונן המהיר ומועד השקה מחודש לפרויקט לאחר פתרון הבעיות שפוגמות כיום בשירות, לצד דרישה לקבלת שלושה חודשי שימוש בחינם לבעלי המנויים.

אנא עזרו להחתים כמה שיותר משתמשים על העצומה ולהעביר אותה הלאה. בתגובת העירייה לכתבה שפורסמה על תביעה ייצוגית בנושא נאמר כי ישנם כיום כ-17,500 מנויים שנתיים, מגיע להם שירות טוב תמורת האמון שהם נתנו במערכת.

Continue reading “עצומה: שיפור שירות התל אופן לאלתר”