לקראת אירוע האופניים “סובב תל אביב יפו” בסוכות, ירדה נ’, תושבת מרכז תל אביב, עם בנה בן ה-11 לפינת רחובות הסמוכים לביתם, שם הוא קשר את אופניו במתקן יעודי. לאחר חודשים ספורים ללא שימוש, הם התכוונו ללכת לתקן אותן לקראת אירוע האופניים, אבל האופניים לא היו שם. שיחה מקרית עם שכן העלתה כי לא מדובר בגנבים, אלא בנציגי העירייה שכמה שבועות לפני כן חתכו עם דיסק את המנעול ולקחו את האופניים. השכן תיעד את סילוק “המטרד” והרי הוא לפניכם, עם “בונוס” בדמות השלכת האופניים על המדרכה בסופו.
את “סובב תל אביב” השנה בנה של נ’ הפסיד, אבל אז הסתבר כי גם איתור האופניים בעירייה הפך למשימה קשה ומסורבלת של שורת טלפונים שנותרו ללא מענה והעברות בין גורם א’ לגורם ב’ ללא פתרון.
נ’ הגיעה אלי דרך פוסטים שפרסמתי בנושא גרירות האופניים על ידי העירייה בשנתיים האחרונות. העברתי את פנייתה למנהל אגף הפיקוח בעירייה, יואב ירדני, אשר מיהר להשיב ולטפל ובתוך יום האופניים היו חזרה בידיו של בנה של נ’.
המקרה של נ’ ובנה, מצביע על כך שנוהל הגרירה ואיתור האופניים האבודים איננו מקוים. בנוסף לרענון הנוהל, על העירייה להנהיג מדור לחיפוש אופניים גרורים בו היא תפרסם תמונות של האופניים שנגררו, והתושבים יוכלו לקבלם חזרה לפי פרטים מזהים, כגון מקום הגרירה וטווח הזמן בו הוא התרחש.
אינני מכירה את הנהל של עירית תל אביב אבל בעירית רוטרדם, שם התגוררתי שנים, נוהגים קודם כל להצמיד תווית אזהרה לאופניים שאם לא יפונו תוך שבועיים על ידי הבעלים יפונו ע״י העיריה. העיריה חותכת את המנעול ומשאירה אותו על האופניים. במחסן של העיריה מוצגים האפניים ואתה יכול לקבל את שלך בחזרה אם אתה מגיע עם המפתח שפותח את המנעול שלך.
פעם בשנה מועברים האפניים שנותרו לטיפול ותיקון ע״י עובדי עיריה ונרתמים לנזקקים (בכל מקרה לא נמכרים בסיטונאות לסוחרי אופניים) כך לפחות אתה יודע שאם השארת אותם ברחוב אז איזה הומלס יקבל אותם ולא טייקון.
לאחר “חודשים ספורים ללא שימוש”? מה הפלא? כן, לאחר חודשים זה מטרד, לא “מטרד”. זה כמו שיפנו אוטו שעומד חודשים ספורים ללא שימוש.