תחילת עונת הרחצה ושעון החול של החוף בתל אביב אוזל

עונת הרחצה שנפתחה ביום חמישי שעבר הביאה עימה שבוע סוער לחוף תל אביב. בית משפט קבע כי העבודות בחופי גורדון ופרישמן יסתיימו, אך יתר העבודות המתוכננות בחוף לא ימשכו עד לעריכת שיתוף ציבור רחב ועריכת תסקיר סביבתי. בנוסף, תוגש עתירה מנהלית שבמרכזה קיום תסקיר הסביבה ושיתוף הציבור.

פסק הדין שניתן בנושא, פרי מאמצים של קבוצת תושבים מעוררת השראה, מצילים את חופי תל אביב, מעודד מאוד. הוא הוכחה לכך שפסילתם של שני עררים שהגשנו על התוכנית, לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית, יכולה להשתנות במאבק ציבורי נחוש.

חוף הים בשיפוצים

בעוד עשרות רבות של מיליונים מושקעים ביציקות הבטון על חופי גורדון ופרישמן, החליטה העירייה שתי החלטות בעייתיות נוספות לגבי החופים שלנו בקיץ הקרוב: לגבי האזורים בהם הציבור יוכל להנות מחוף הים חינם אין כסף ולגבי שירותי ההצלה.

באוגוסט 2012 הועברה החלטה בוועדה העירונית לאיכות סביבה כי בעונת הרחצה הנוכחית (2013) פריסת הכסאות והשמשיות מטעם הזכיינים תתמקד רק בצד אחד של עמדת ההצלה, ואילו הצד השני יוקצה לשימוש הציבור חינם אין כסף. לכאורה, צעד חיוני שאמור לאזן במעט את גזל החוף מהציבור לטובת הבטון שהוזכר לעיל. אולם כעת מתברר כי החלטת הוועדה אינה מכובדת וכי בפועל הציבור יקבל שטח קטן ומצומצם של רצועת חוף.
Continue reading “תחילת עונת הרחצה ושעון החול של החוף בתל אביב אוזל”

עושים שוק: הפיכת לוינסקי לשוק ולמדרחוב בימי שישי

לוינסקי הוא שוק התבלינים המוביל בארץ. הוא אזור פיוטי לא רק בזכות הסופר אלחנן ליב לוינסקי על שמו קרוי הרחוב, אלא בייחוד בשל הרקמה האנושית התוססת של מסחר בתבלינים, פיצוחים ובתי אוכל שמתקיימת בו. יש בו קסם שנתמך על מסורת ארוכת שנים ועירוניות שוקקת ומפעימת לב. בשני הקרוב (18.3.2013) אציע במועצת העיר להכיר באזור כמו שהוא- שוק, ולפתוח אותו כמדרחוב בימי שישי.

זיתים בלוינסקי, צילום: שוקי גלילי

 השוק נפתח כבר בשנות השלושים של המאה שעברה על ידי סוחרים יהודים מסלוניקי (יוון) שמכרו תבלינים ומאכלים שמקורם בבלקן. כעשרים שנים לאחר מכן הצטרפו אליהם סוחרים יהודים מאיראן, שהוסיפו לשוק טעמים וריחות מהמטבח הפרסי. בשנים האחרונות חלו בו תהליכי התחדשות, והוא זוכה לעדנה המחברת בין תבלינים מכל קצוות עולם, פירות יבשים, גבינות, בתי אוכל – מסורות ארוכות שנים וריחות ממקומות רחוקים לצד קולינריה מקומית עכשווית. Continue reading “עושים שוק: הפיכת לוינסקי לשוק ולמדרחוב בימי שישי”

פלורנטין ושלוש המשאלות

בימים אלו, וועד השכונה הפעלתני של פלורנטין יוצא בעוד יוזמה מקסימה- סקר צרכים אינטרנטי לשכונת פלורנטין. גרים בשכונה? יש לכם עסק או דירה בה? עובדים, מבלים או לומדים בה? הסקר הזה הוא בשבילכן/ם!

כל מי שגרה בשכונה וכל מי שביקר בה, יודעים כי נדרשים בה שיפורים רבים ומגוונים בכמה תחומים. פעילי השכונה עובדים במשך שנים מול עירייה שבלשון המעטה לא ממהרת להשקיע בה. הסקר (הקצר) יהווה את קריאת הכיוון לפיה יפעל הוועד. בלב הסקר תתבקשו להגדיר מהן שלושת המשאלות שלכם/ן לשכונה בכמה תחומים חשובים: גינות ושטחים פתוחים, חברה ותרבות, חינוך ובריאות וספורט ופנאי.

רחוב בן עטר

פלורנטין היא אחת מהשכונות השוקקות והצפופות של העיר, אך גם אחת מהשכונות שתשתיותיה הן מהמוזנחות בעיר. בשאילתא בנושא דחיית שיפוץ רחוב בן עטר לשנת 2014 שהפנתי לראש העירייה בישיבת המועצה שנערכה -24.12.2012 השיב לי חולדאי כי ישנם רחובות בכל מיני מקומות בעיר בהן העבודות נדחו. כמובן שיש גם רחובות לא מעטים בהם העבודות התבצעו, ומצבם טוב בהרבה משל רחוב בן עטר, או הרחוב השכן אבולעפיה שסובל אף הוא מהזנחה ניכרת ושיפוצו אינו באופק ולמעשה עוד רחובות רבים בשכונה. תושב רחוב אבולעפיה, עידן דלל, העלה לפייסבוק תמונות שמדברות בעד עצמן על ההזנחה שניבטת מכל מקום באבולעפיה והרחיב את היוזמה המקומית לעמוד בפייסבוק: מפסיקים את הזנחת דרום ת”א בחסות עיריית תל אביב-יפו.

לא לגמרי מפתיע שבתל אביב יפו של חולדאי רחובות כבן עטר ואבולעפיה נותרים בעליבותם ושיפוצם נדחה בשנתיים ויותר, בטיילת, שמצבה טוב בהרבה, מושקעים 150 מיליוני שקלים מיותרים, מהר-מהר, לפני הבחירות המקומיות באוקטובר 2013. זוהי למעשה העיר בקליפת אגוז ב-15 השנים האחרונות, מוקפדת ונעימה בייחוד בצפונה ובמרכזה, עם חצרות אחוריות בדרומה.

חופים הם לפעמים הזדמנות לקוסמטיקת טרום בחירות

החוף הוא אחד מסמליה של תל אביב יפו. הוא מסמל פתיחות וקבלה, טבע, וחופש, עם קצב שונה מזה המתקיים מטרים ספורים ממנו. עיריית תל אביב יפו מודעת היטב לנכס שמהווה חוף הים, ומשתמשת בו למנף תיירות פנים וחוץ. לאחרונה, העירייה נכנעה ללחץ הציבורי, ואחרי מאבק שהובילה חברתי לסיעת עיר לכולנו, רחל גלעד וולנר,  בחורף הקרוב, יהיו מצילים בחוף לטובת הרוחצים בכל ימות השנה.

כמו לדברים רבים אחרים, גם לחוף העירייה מתייחסת במידה רבה כנכס כלכלי- שניתן למנפו עם דימוי זוהר. כעת, עומדת על הפרק השקעה של כ-150 מלש”ח ברצועת החוף שאמורה להביא לנו את אותה הגברת בשינוי אדרת. זוהי ללא ספק השקעה שריח הבחירות המקומיות באוקטובר 2013 נודף ממנה. אולם ריח הבחירות אינו הדבר המדאיג ביותר שהתוכנית הזו מעלה. מה שמדאיג יותר הוא עתיד החוף והים וההשקעה העצומה של כסף ציבורי בקוסמטיקה עירונית, תוך הזנחה של בעיות קיימות וכאלו שעשויות לצוץ כתוצאה מהשיפוץ.חוף הים - צ'רלס קלור

רק לפני שבועות אחדים ראינו תופעה החוזרת על עצמה מידי גשם ראשון, כאשר החוף והמים מזדהמים מהלכלוך שהצטבר במהלך הקיץ בדרכי הניקוז המובילות אל הים. אולם כאמור, זו לא הבעיה היחידה שהתוכנית הגרנדיוזית עשויה להביא עימה.

ביום שני הקרוב, 29.10.2012, תידון מועצת העיר בערר על התוכנית, שהגשתי יחד עם חברת המועצה מיטל להבי. בערר נציג בעיות ושאלות ללא מענה העולות מהתוכנית. Continue reading “חופים הם לפעמים הזדמנות לקוסמטיקת טרום בחירות”

שוק לוינסקי בדרך להיות מדרחוב בשישי

שוק לוינסקי הוא השוק השווה ביותר בסביבת מגורי. יש בו תבלינים טובים, וטחינה מצוינת, ולא פחות חשוב, אנשים שמכירים אותך בשמך ומברכים לשלום. שוק לוינסקי במתכונות הנוכחית הוא גם אחד המקומות עם הכי הרבה פוטנציאל לא ממומש. השוק משתרע בין קטע הרחוב שמתחיל במשביר ועד להצטלוותו עם רחוב העלייה. לאורך קטע רחוב זה של לוינסקי ישנן חניות רכבים משני הצדדים ונתיב תנועה. בימי שישי השוק מעלה הילוך ומגיעים אליו מבקרים רבים. החניות משני צידי הרחוב, יחד עם נתיב התנועה משאירים להולכי הרגל מדרכות צרות, לסוחרים מעט מאוד מקום להציג את מרכולתם ולכולם יחד הרבה צפירות של נהגים עצבניים שלא מבינים איך הם נקלעו לפקק הזה.

מדרכה ברחוב לוינסקי

הרעיון להפוך את השוק למדרחוב החל להתבשל עוד ב-2010 בקשר שקיים עמיתי לסיעה, אהרון מדואל, עם סוחרי השוק. לפני כשנה, יחד עם קבוצת סוחרים מהרחוב וכמה מתושבי האזור, יזמתי מהלך ברחוב לוינסקי במסגרתו קטע הרחוב בו מתקיים השוק יהפך למדרחוב וייסגר לתנועת כלי רכב בימי שישי.

 מקור ההשראה למהלך היה סגירת הטיימס סקוור בניו יורק לתנועת כלי רכב ב-2009. הרעיון פשוט, בלי הרבה עבודת תשתית, סוגרים את הרחוב כמו שהוא לתנועת כלי רכב ומאפשרים להולכי הרגל ליהנות מהמרחב שנפתח. עם חתך הרחוב הקיים בלוינסקי, שכיום מרביתו הוא חניות וכביש, מדובר ביותר מהכפלה של המרחב להולכי הרגל. אבל כמובן שהשינוי הוא לא רק כמותי, אלא בעיקר איכותי- יצירת מרחב בטוח, פתוח שמאפשר שוטטות נעימה.

 בדצמבר האחרון, אחרי שהחתמנו את סוחרי הרחוב בתמיכה במהלך ולאחר קבלת חוות דעת ממומחה תנועה באשר לסגירת הרחוב לכלי רכב בימי שישי, נפגשנו עם צוות תכנון דרום ויפו באגף התכנון עירייה. הצוות חשב גם כן כי מדובר בצעד חיובי, אבל הצביע על הצורך בספירות תנועה לבדיקת הפיכת קטע הרחוב בלוינסקי למדרחוב. ספירת התנועה התקבלה בראשית אפריל (2012) והצביעה על כך שהמהלך אפשרי.

 אילן ליאור מהארץ פרסם בשישי (4.5.2012) כתבה בה מתוארת היוזמה ותוצאות ספירות התנועה. בין היתר כותב ליאור: Continue reading “שוק לוינסקי בדרך להיות מדרחוב בשישי”

עד 120 – תשובת עיריית תל אביב יפו לפריצות לאופניים

ב-15 לאפריל שלחתי לרון חולדאי מכתב השואל מדוע העירייה פורצת לאופניים ובקשה להגדיל את מספר החניות של האופניים במקום להשקיע את הכסף באכיפה.

בתשובה שקיבלתי ממשנה למנכ”ל העירייה, רובי זלוף, בנושא נאמר כי אכן הפעולה היא מתקוף פרשנות נרחבת לחוק העזר “שמירת הסדר והניקיון”. זלוף טען כי “האגף מפנה אופניים קשורים ממקומות אסורים (על פי שילוט), משטחים מגוננים, גינות, ערוגות, מתקנים המשמשים את הציבור (ספסלים ציבוריים וכיוצ”ב) כשהאופניים מהווים חסימת מדרכה להולכי רגל, עגלות נכים, עגלות ילדים וכו’.” מתוך מקרים שהגיעו אלי, הן אלו שתוארו במכתבי לחלודאי והן נוספים, עולה כי האופניים לא הפריעו לתנועת הולכי הרגל וכמובן שלא היה כל שילוט שהורה על איסור קשירת האופניים.

עוד מציין זלוף כי “ברחבי העיר פזורים כ-1,200 מתקני קשירה לאופניים” וכי “העירייה תמשיך להשקיע בתשתיות התומכות ברכיבה על אופניים בעיר גם בשנים הבאות.” מתוך הנתונים הללו אין אלא להגיע למסקנה כי דרושה השקעה נוספת במספר רב של חניות אופניים. Continue reading “עד 120 – תשובת עיריית תל אביב יפו לפריצות לאופניים”

התיקון של כיכר דיזינגוף

טור שפורסם ב”הכי תל אביב” ב-26 באוגוסט 2011

כולנו עושים טעויות, לפעמים מודים בהם ולעיתים יש לנו את ההזדמנות לתקנן. המחאה החברתית שסוחפת את רחובות העיר והמדינה בשבועות האחרונים היא זעקה לתיקון סדרת טעויות: תכנוניות, כלכליות וחברתיות. תל אביב אינה חפה מטעויות אנוש מצערות. אחת מהן הייתה הגבהת כיכר דיזנגוף והפיכתה ממקום נעים לרשת דרכים סואנת וגשר להולכי רגל עם זוויות טיפוס מאתגרות.

 בסקר שערכה העירייה לאחרונה הצביעו מרבית האנשים על רצונם בתיקון הטעות- על רצונם בהורדת הכיכר. חלק מהנסקרים חשבו שכדאי לחפור תחתיה חניון. אך חפירת חניון תהיה טעות: באזור שני חניונים כמעט שוממים (בית כלל ודיזנגוף סנטר), וממילא החניון המתוכנן יהיה בתשלום ולא יגדיל את מספר מקומות החניה באזור כי מספר זהה של חניות יורדו מהרחובות הסמוכים. בנוסף, עד שייחפר החניון, אזור הכיכר יהפוך למפגע רעש, גודש וזיהום אוויר. ואחרי שנים של חפירה ומפגעים כל שנקבל הוא משטח בטון בדמות כיכר, פקוק מידי ערב- מוקף ברעש ובמכוניות הפולטות גזים רעילים. Continue reading “התיקון של כיכר דיזינגוף”