מבטיחה ומקיימת: סיכום חמש שנים במועצת העיר תל אביב יפו

שש השנים האחרונות היו שנים של עשייה ציבורית בתנאים לא פשוטים מספסלי האופוזיציה. הייתה לי את הזכות לחלוק את הקדנציה במועצת העיר עם ד”ר נח עפרון, שותף מעורר השראה ואיש יקר מאוד, שאני לא יכולה לתאר את העשייה הציבורית שלי ללא הדרך שעשינו יחד.

 אי שם באוקטובר 2010 תיארנו בדו”ח לבוחר שפרסמנו את האקלים בו אנו פועלים באופן הבא:

“מהרגע בו שקע אבק הבחירות, ראש העירייה, רון חולדאי, מנכ”ל העירייה, מנחם לייבה וכל השדרה הניהולית של עיריית תל אביב-יפו, עבדו לילות כימים על מנת להצר את צעדינו, חברי סיעת עיר לכולנו כחברי סיעת אופוזיציה. מכתבים שנשלחו לראש העירייה ולהנהלתה לא קיבלו מענה, בקשות לפגישות זכו להתעלמות ומידע שעל העירייה לספק על פי חוק לנבחרי הציבור שלה כמעט ולא הגיע ולכשהגיע היה זה אחרי פניות חוזרות ונשנות ובאיחור רב משלושת הימים הקבועים על פי חוק לאספקתו. כפי שהצביע על כך לאחרונה הדו”ח של משמר המועצה, חולדאי הנהיג מועצה שלא דנה בהצעות לסדר שחברינו העלו. הנסיבות הללו הביאו לכך שניסיוננו לשיפור איכות החיים, הדמוקרטיה ואיכות הסביבה בעיר הפכו לתהליך ארוך ומסורבל.”

כרטיסי שידול לזנות בפתח העירייה בהפגנה מיוני 2012
כרטיסי שידול לזנות בפתח העירייה בהפגנה מיוני 2012

גם כיום, למעלה משלוש שנים אחרי, סביבת העבודה בעיריית תל אביב יפו נותרה דומה. אך גם בתנאים אלו, המשכנו לפעול לאורך כל השנים האחרונות במטרה להציב חלופה מקיימת, חברתית וסביבתית לעיר.

מעבר למודל העבודה המשותפת שפיתחתי עם נח עפרון, נהנתי גם משיתוף פעולה של חברי לסיעה. עם חמשת המנדטים שהכנסנו לעירייה הצלחנו להביא להישגים משמעותיים ולהוות סמן חברתי וביקורתי לשלטון חולדאי. גם בבחירות הקרובות עיר לכולנו מציגה רשימת מועמדים חזקה ואיכותית ואני בטוחה שכל קול שיתווסף לרשימת עיר לכולנו יבוא לידי ביטוי במדיניות חברתית ורגישה.

בחרתי להמשיך את העשייה החברתית שלי באפיקים אחרים ואינני מתמודדת למועצת העיר. אני בטוחה כי חברי לתנועת עיר לכולנו ימשיכו להוביל את הקו החברתי והמקיים שעיר לכולנו קידמה בחמש השנים האחרונות.

רגע לפי שאתם הולכות/ים לבחור, מוזמנות/ים להעיף מבט בעיקרי הפעילות המשותפת לי ולנח עפרון. התחומים בהם התמקדתי הציעו מרחב חברתי וסביבתי אלטרנטיבי וכללו את נושאי התחבורה, מרחבים קהילתיים וטבע עירוני, תחושת בטחון ונגישות ומרחב ציבורי פתוח ושוויוני.

Continue reading “מבטיחה ומקיימת: סיכום חמש שנים במועצת העיר תל אביב יפו”

משפט שדה לגינת דרויאנוב בפלורנטין

עיריית תל אביב יפו ממהרת לנסות ולקבוע עובדות בשטח. לפני שבועיים היא ביקשה מפקיד היערות הממשלתי במשרד החקלאות, ישראל גלאון, רשות להעתיק ולכרות 34 עצים בגינת דרויאנוב. עשרות רבות של אנשים שלחו עררים לפקיד היערות הממשלתי, ובו הביעו את התנגדותם למהלך של העירייה. יחד עם הערר ששלחתי בעניין, כתבתי לגלאון כי “עבור תושבי השכונה (ואני ביניהם), גינת דרויאנוב היא הריאה הירוקה המשמעותית של השכונה. על כן, העתקת העצים כשלעצמה צפויה להנחית מכה קשה לאיכות החיים בשכונה. בנוסף, ידוע כי במקרים רבים של העתקת עצים משמעותה היא מוות עבורם. … מתוך בירור מקיף לגבי רצון העירייה בהעתקת/עקירת העצים, הכולל בין היתר עיון במסמכים שונים שהתקבלו מבקשת מידע שערכתי ושאילתא לראש העירייה בנושא (שלא העלה שום טיעון סביר בזכות ההגנה על המרחב הציבורי הירוק בשכונה), עולה כי העירייה פועלת בחיפזון. במקום למצוא פתרון זמני לשלוש כיתות גן הנמצאות כיום בסמוך לגינה, העירייה ממהרת לחסל מרחב עם עצים בוגרים שמהווה מוקד חברתי תוסס.”

עצים הנידונים להעתקה בגינת דרויאנוב פלורנטין
עצים הנידונים להעתקה בגינת דרויאנוב פלורנטין

כעת התברר שמשפט השדה של הגינה נמצא מעבר לפינה. ביום שני הקרוב, 2.9.2013 יגיעו נציגיו של פקיד היערות אל הגינה. הם יעשו זאת ב-11:00 בבוקר, שעה שרובנו לא יכולים להיות שם, אבל מי שיכול/ה יותר ממוזמנת.

המחטף של הגינה והמעיין משפט שלמה שהעירייה העמידה בפני תושבי שכונת פלורנטין הוא ארוך ומפותל, כיאה לסיפורים גרועים באמת. עילם טייכר ערך עבודת תחקיר עמוקה ופרסם ב-Xnet כתבה המפרטת את הכשלים הרבים הכרוכים במחטף. בין היתר מתואר כיצד העירייה שילמה לעצמה על רכישת השטח של עצמה, ועל כך שלמרות שכבר מ-2010 היה ידוע כי אנו עומדים בפני בעיה של שטחי בתי ספר יסודיים באזור הדרום, לא נעשה שום מהלך עומק למציאת פתרון. בתגובה למהלכי העירייה אמרתי לטייכר כי “ראש העיר רצה לנפנף לפני הבחירות בזה שהוא מקים בית ספר בדרום העיר, כי באמת יש מצוקה אמיתית של מוסדות חינוך, אבל העירייה הסתבכה עם עצמה, לא תיכננה בזמן את שטחי הציבור, לא חשבה על מחויבות התושבים לגינה, ועכשיו חולדאי חייב להצדיק את ההחלטה הלא הגיונית”. Continue reading “משפט שדה לגינת דרויאנוב בפלורנטין”

דרויאנוב – מסיבת גן לא לילדים בלבד

פלורנטין היא שכונה צפופה המתאפיינת במיעוט שטחים פתוחים. לאחרונה, נודע לתושבים כי השטח הציבורי האיכותי והמשמעותי ביותר בשכונה, גינת דרויאנוב, נמצא בסכנה. מסתבר שהעירייה רוצה להרוס דווקא אותה ולבנות בית ספר.

העירייה נוהגת בפלורנטין בכמעין פיצול אישיות, אם תרצו סיפור מתח גרוע של ד”ר ג’ייקל ומיסטר הייד. ד”ר ג’ייקל יודע כי השכונה סובלת ממחסור בשטחים פתוחים ולכן, הקימה העירייה הג’ייקלית בשנת 2011  קרן ובה 150 מיליון שקלים, לרכישת שטחי ציבור בפלורנטין.

גינת דרויאנוב, פלורנטין
גינת דרויאנוב, פלורנטין

בה בעת, העירייה כמיסטר הייד החליטה לבנות בית ספר על שטח הגינה. זאת למרות כי מעבר לכביש ישנו חניון אליפלט אותו מייעדת העירייה לקריית חינוך. אבל מישהו בעירייה ככל הנראה התעורר מאוחר מידי. וכך, למרות שקצב הגידול בעיר בכלל ובדרומה בפרט ידוע מזה מספר שנים, והגידול הנדרש בכיתות ברור, שינוי היעוד של השטח משימוש מסחרי לשימוש ציבורי לא קודם.

מעבר למחדל הזה, ישנו פתרון זמני שיכול לשמש עד לשינוי היעוד ובניית קריית החינוך. מדובר במבנה הנוכחי בגינה שנבנה בשנות החמישים, שימש בעבר כבית ספר בן 12 כיתות וכיום יש בו שני גני ילדים ויתר שטחו ללא שימוש. העירייה בחנה את האפשרות הזו, ואף אגף התקציבים העירוני הזמין דו”ח בנושא בחתימת המהנדס אורי מדפיס, שהתקבל לפני שנתיים (באוגוסט 2011). מדפיס קובע בדו”ח כי ניתן לבנות את מספר הכיתות הדרושות בשטח מבנה בית הספר הקיים. הוא מציג שתי חלופות: שיפוץ מקיף או הריסה ובניה מחדש. מדפיס ממליץ על ההריסה והבניה מחדש שעל פי חישוביו תעלה 19.1 מיליון שקלים, לעומת שיפוץ מקיף שעלותו עומדת על כ-22 מיליון שקלים. בכל מקרה, הן חלופת השיפוץ והן חלופת ההריסה והבניה מחדש מצביעות בברור על כך שגם בטווח הבינוני והקצר, אין צורך להרוס את הגינה הקיימת לטובת בניית בית ספר, אלא ניתן לתת מענה לצרכי החינוך של השכונה ואלו הסמוכות לה בשטח המבנה הקיים. בטווח הארוך על העירייה לנקוט בהליך שינוי יעוד מזורז ולהקים את קריית החינוך בשטח החניון הזמני. Continue reading “דרויאנוב – מסיבת גן לא לילדים בלבד”

האותיות הקטנות של המים

ההסכם בין עיריית תל אביב יפו וחברת המים ווש ממשיך לעשות גלים. בישיבת המועצה האחרונה, שהתקיימה ב- 1.7.2013 שאלתי את ראש העירייה חולדאי: מדוע הוא אינו מורה על תחזוק הברזיות הקיימות כך שיספקו חווית שתייה חופשית ונקייה? ומה בכוונתו לעשות כדי להבטיח שהמידע שנמסר ויימסר לחברה לא ישמש גורמים מסחריים ואחרים? וגם מדוע לא נערך מכרז לעניין הברזיות בתשלום?

השאילתא שהעלתי בישיבת המועצה ב-1.7.2013 ותשובת ראש העירייה
השאילתא שהעלתי בישיבת המועצה ב-1.7.2013 ותשובת ראש העירייה

קיבלתי תשובות חלקיות לשאלותיי (הגדילו התמונה משמאל). בעל פה הוסיף חולדאי כי הדילוג על חובת המכרז היה באמצעות הכרזת המיזם העסקי כפיילוט. עוד אמר כי עוד כשנה הברזיות יוסרו ושהוא בכלל התנגד לפרויקט.

היום (10.7.2013) התפרסמה כתבה מקיפה בהארץ של עידו קינן וג’וני זילבר ובה נחשף ההסכם בין עיריית תל אביב יפו לחברת ווש ובו נשפכו מים צוננים על ההבטחות לפרטיות, מכירת בקבוקים, החלפת ברזיות ציבוריות בפרטיות, פרק הזמן שהוקצב לפיילוט ועוד.

 בתגובה לתשובתו של חולדאי לשאילתא ולחשיפת ההסכם אמרתי להארץ: “אני סבורה שעצם היות הצעירים הללו פרויקט חממה לא אמור לתת להם פטור ממכרז ו/או את הזכות להוציא לפועל מיזם שיש בו כשלי פרטיות ברורים וכיוון מסוכן של הפרטת הנגישות למים במרחב הציבורי. חולדאי אמר בישיבת המועצה שהוא בכלל לא היה בעד הרעיון, ובשאילתה עצמה רשום כי לאחר שנה החברה מחויבת להסיר את המבנים. אולם אז, לא ברור למה לכנות זאת פיילוט ולמה נדרשים הנתונים לגבי השימוש של המשתמשים.”

 בינתיים, גורמים שזהותם לא ידועה (אבל אולי חלקכם יוכלו לנחשה), הביאו לחסימת עמוד הפייסבוק “עוצרים את הברזיה הביומטרית” בטוענה כי מדובר בעמוד עם תכנים פורנוגרפים, אך מנהליו הנמרצים של העמוד פתחו אחד חדש העונה לשם הפואטי: “בואו נחבר לברז מסך וקורא כרטיסי אשראי ונקרא לזה סטארטאפ“.

 דוברות העירייה הנמרצת שלחה למערכת הארץ תגובה ארוכה שאין בה להבנתי דבר המשנה מהותית את הדברים המדאיגים שנחשפו בהסכם בין העירייה לחברת ווש.

זורמים עם תאגידים

תל אביב הפכה לעיר של תאגידים. השבוע האחרון סיפק לנו שלוש דוגמאות לכך: במים, במרכולים ובלילה הלבן-שחור. בתחילת השבוע הרשת געשה כשמיזם מים עסקי חבר לעירייה וביקש מאיתנו כרטיס אשראי כדי להשקיט את צימאוננו ועל הדרך לקבל את פרטינו. עדויות התגלו לכך שהמטרה בסופו של דבר היא שבהמשך החברה תקבל גם את כספנו. בחלקו השני של השבוע, פסיקת בית המשפט העליון חשפה את השיטה הקיימת בעיר במסגרתה רק תאגידים גדולים יכולים להרשות לעצמם לפתוח דלתותיהם בשבת בעוד העירייה גורפת לכיסה מיליונים בקנסות. ולקינוח קיבלנו את הלילה הלבן בו המשטרה סגרה באלימות מסיבת לילה שחור, שמחתה על הלילות השחורים שעוברים על שכונות דרום תל אביב, אשר מוזנחות על ידי העירייה בימים ובלילות במשך שנים רבות.

ברירת המחדל בתל אביב של היום היא התאגיד, כך במים, כך במרכולים וכך גם בתרבות. אם חפצה נפשך באלטרנטיבה עצמאית וחופשית, עיריית תל אביב יפו היא לא המקום לחפש בה. לפחות לעת עתה, לפחות עד להזדמנות הקרובה לשנות זאת בבחירות המקומיות באוקטובר 2013.

ברזיה של חברת woosh באריזתה בגן מאיר. צילום: דורון שמיע שדה
ברזיה של חברת woosh באריזתה בגן מאיר. צילום: דורון שמיע שדה

עד אז, לצד העירוניות התאגידית בה השקל הוא המלך, הדמוקרטיה המקומית גוועת. מזה כשנה ישיבות מועצת העיר סגורות לציבור הרחב. ביוני 2012 רון חולדאי הורה על סגירתן, כדי שהדמוקרטיה העירונית תחלש ותתנהל במקום מרוחק מהציבור, איפה שנוח להחליט החלטות המנוגדות לרוח העיר החופשית, בחיקה החמים של הקואליציה המוחזקת בג’ובים.

בישיבת המועצה הקרובה, שתתקיים ביום שני (1.7.2013) ושוב תהיה סגורה לציבור, אשאל את חולדאי לגבי בחירותיו לחבור לחברת woosh שעלתה על רעיון מבריק, להחליף ברזיות ציבוריות הפתוחות לכולם במכשירי מים המצריכים הזדהות ומותנים בכך שהשותה יהיה בעל כרטיס אשראי. בשאילתא אני שואלת את חולדאי לגבי תחזוקת הברזיות הציבוריות, על פרצות ההגנה על הפרטיות שנתגלו אצל woosh ומדוע החברה קיבלה פטור ממכרז עבור הצבת ברזיות במרחב הציבורי?

להלן הנוסח המלא של השאילתא*: Continue reading “זורמים עם תאגידים”

במקום הכי נמוך בתל אביב: שאלות לראש עיריית תל אביב יפו

ביום שני הקרוב, 18.3.2013, תתכנס מועצת עיריית תל אביב יפו לישיבה. חלפו תשעה חודשים מאז שראש העירייה החליט לסגור את ישיבות מועצת העיר לציבור. בתחילת הישיבה אשאל את ראש העירייה שתי שאילתות העוסקות בגאולת התחנה המרכזית ובכרטיסים לשידול לזנות המפוזרים על מדרכות העיר.

מקרה הפריצה והתקיפה המחריד שארע השבוע ביד אליהו העלה שוב את המצוקה, המתח והפחד הקיימים בשכונות דרום העיר. ראש העירייה מיהר לקרוא לממשלה לפעול ולאפשר למבקשי החיים מאפריקה להתפרנס באופן חוקי. צודק ראש העירייה פעמיים: אנשים עובדים הם אנשים שהסיכויים שיפשעו נמוכים יותר ונכון להיום, הבעיות הקיימות בדרום תל אביב הן בעיות שמצריכות מענה ממשלתי ולא רק מקומי. אבל (ויש כאן אבל גדול), המצב בדרום תל אביב לא נוצר מעצמו, אלא הוא תוצר של שנים של הזנחה והתייחסות לשכונות הדרום ולאנשיהם כאלו המהווים את החצר האחורית של העיר. הזנחה זו הביאה לכך שאוכלוסיות מוחלשות שונות ומגוונות מצאו את דרכן לשכונות אלו.

גאולת התחנה המרכזית

אחד מהפצעים הפתוחים והמדמים של שכונות הדרום הוא התחנה המרכזית, המהווה מפגע בריאותי, חברתי וסביבתי לתושבי שכונות נווה שאנן ושפירא. התחנה המרכזית ממשיכה לפעול לאורך כל כהונתו של חולדאי. מעט התוכניות שהיו לעירייה בגינה לא חצו את גבולות ההבטחה הריקה והפצע נותר מדמם ופתוח, ובריאותם ובטחונם של תושבות ותושבי האזור המשיכה לדעוך ולסגת.

התחנה המרכזית

אומנם התחנה המרכזית היא שטח פרטי, וככזה לעירייה אין יכולת להחליט מה יעשה בה. אך לאחרונה עלתה אפשרות לשינוי פני הדברים כשחברת התחנה המרכזית הכריזה על פשיטת רגל ומונו לה כונסי נכסים שהציעו אותה למכירה. השבוע התבשרנו שהתקבלו מספר הצעות לקנייתה. העירייה לא נמנתה על המציעים לרכישתה ובכך הפסידה הזדמנות נוספת לחולל שינוי מהותי בשכונות דרום העיר. כסף הוא כנראה לא הבעיה העיקרית, מכיוון שההצעה הריאלית הגבוהה ביותר עומדת על 120 מיליוני שקלים, 30 מיליון שקלים פחות מהתקציב המושקע כעת בשיפוץ שנחיצותו לא ברורה בחוף הים. Continue reading “במקום הכי נמוך בתל אביב: שאלות לראש עיריית תל אביב יפו”

פלורנטין ושלוש המשאלות

בימים אלו, וועד השכונה הפעלתני של פלורנטין יוצא בעוד יוזמה מקסימה- סקר צרכים אינטרנטי לשכונת פלורנטין. גרים בשכונה? יש לכם עסק או דירה בה? עובדים, מבלים או לומדים בה? הסקר הזה הוא בשבילכן/ם!

כל מי שגרה בשכונה וכל מי שביקר בה, יודעים כי נדרשים בה שיפורים רבים ומגוונים בכמה תחומים. פעילי השכונה עובדים במשך שנים מול עירייה שבלשון המעטה לא ממהרת להשקיע בה. הסקר (הקצר) יהווה את קריאת הכיוון לפיה יפעל הוועד. בלב הסקר תתבקשו להגדיר מהן שלושת המשאלות שלכם/ן לשכונה בכמה תחומים חשובים: גינות ושטחים פתוחים, חברה ותרבות, חינוך ובריאות וספורט ופנאי.

רחוב בן עטר

פלורנטין היא אחת מהשכונות השוקקות והצפופות של העיר, אך גם אחת מהשכונות שתשתיותיה הן מהמוזנחות בעיר. בשאילתא בנושא דחיית שיפוץ רחוב בן עטר לשנת 2014 שהפנתי לראש העירייה בישיבת המועצה שנערכה -24.12.2012 השיב לי חולדאי כי ישנם רחובות בכל מיני מקומות בעיר בהן העבודות נדחו. כמובן שיש גם רחובות לא מעטים בהם העבודות התבצעו, ומצבם טוב בהרבה משל רחוב בן עטר, או הרחוב השכן אבולעפיה שסובל אף הוא מהזנחה ניכרת ושיפוצו אינו באופק ולמעשה עוד רחובות רבים בשכונה. תושב רחוב אבולעפיה, עידן דלל, העלה לפייסבוק תמונות שמדברות בעד עצמן על ההזנחה שניבטת מכל מקום באבולעפיה והרחיב את היוזמה המקומית לעמוד בפייסבוק: מפסיקים את הזנחת דרום ת”א בחסות עיריית תל אביב-יפו.

לא לגמרי מפתיע שבתל אביב יפו של חולדאי רחובות כבן עטר ואבולעפיה נותרים בעליבותם ושיפוצם נדחה בשנתיים ויותר, בטיילת, שמצבה טוב בהרבה, מושקעים 150 מיליוני שקלים מיותרים, מהר-מהר, לפני הבחירות המקומיות באוקטובר 2013. זוהי למעשה העיר בקליפת אגוז ב-15 השנים האחרונות, מוקפדת ונעימה בייחוד בצפונה ובמרכזה, עם חצרות אחוריות בדרומה.

החצר האחורית- נווה שאנן מציגה 14 שנות הזנחה באדיבות חולדאי

מזה למעלה מחצי שנה מאז שרון חולדאי החליט על סגירת ישיבות מועצת העיר לציבור. ביום שני הקרוב, 14.1.2013, תתקיים הישיבה השמינית ממנה מודר הציבור. למרות ניסיונותיו של חולדאי לקיים את הדמוקרטיה העירונית הרחק מעיני הציבור, אני וחברי לסיעת עיר לכולנו ממשיכים להפנות אליו שאלות נוקבות על מדיניותו.

בישיבת המועצה שהתקיימה ב-26.11.2012 שאלתי את חולדאי על הזנחת שכונת נווה שאנן שבאה לידי ביטוי בין היתר במכת חולדות שמגיעות אל פחים פתוחים עמוסי אשפה לא מפונה.

חולדאי והחולדות, שירי כהן גונן, ידיעות תל אביב, 11.1.2013

בתשובתו הגדיר עצמו חולדאי כמבין גדטח ממני בחולדות (לא שהתיימרתי להבין משהו בחולדות מעבר להפעלת היגיון בריא) ופסק כי: “(הסיבה שהחולדות מגיעות- ש.מ) זה לא מפחי הזבל”. והמשיך ואמר: “החולדות מגיעות לזבל בהרבה מאוד מקומות אחרים ולא הן לא הזבל עצמו בפחי הזבל. זאת המציאות.” אז מסתבר שבמציאות של חולדאי יש משהו שמושך חולדות לשכונת נווה שאנן. מהו אותו משהו מלבד סטנדרטים נמוכים של תברואה? לחולדאי פתרונים. כתבה בנושא התפרסמה בידיעות תל אביב האחרון.

 כמו עוד רבים אחרים, אני סבורה כי שכונת נווה שאנן משמשת כחצר האחורית והמוזנחת של חולדאי. במשך למעלה מעשור לכהונתו כראש עירייה הוא הקפיד להמשיך ולהזניח אותה והתוצאות ניכרות בשכונה. מעשי רצח ואלימות, תחושת בטחון ירודה, התפרצות מחלות ומכת חולדות. חולדאי צודק, זוהי המציאות, אבל זו מציאות שאפשר וצריך לשנות אותה. מהלכו האחרון במסגרתו הוצבו בשכונה מצלמות ובקרטב מתוכננים לתגבר אותה בבריונים היא כמו לשים פלסטר על פצע פתוח.

שכונת נווה שאנן צריכה בראש ובראשונה השקעה בתשתיות חברתיות ופיזיות לאנשיה. הפגנה בנושא התקיימה ביום ראשון ה-6.1.2013, ובה פעילות ופעילים מהשכונה וממקומות נוספים בעיר באו לעירייה לספר לחולדאי שזו מציאות קשה שחובתו לשנות. הוא בתגובה הציב גדרות בכניסה לעירייה ולא נראה בשטח. Continue reading “החצר האחורית- נווה שאנן מציגה 14 שנות הזנחה באדיבות חולדאי”